מה בין שיחת שיווק לבין שיחת מכירה טלפונית לה התכחש המבוטח?

עו"ד ג'ון גבע

בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים נדונה תביעתו של צבי אריה דים (להלן: "התובע") כנגד הראל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הנתבעת"). פסק הדין (תק (י-ם) 63469-12-19) ניתן באוגוסט 2020, מפי כבוד הרשמת הבכירה אביגיל ון-קרפלד.

בפני בית המשפט הונחה תביעת התובע, אשר טען כי מעולם לא נתן הסכמתו לרכישת פוליסת הביטוח מושא התביעה. במסגרת תביעתו, ביקש התובע לחייב את הנתבעת (להלן: "הראל") להשיב לו את הסכומים שלטענתו נגבו ממנו שלא כדין, וכן לפסוק לו פיצויים בסך של 10,200 ₪. מנגד, הראל טענה כי הפוליסה הונפקה עקב שיחת מכירה טלפונית שבוצעה ביום 23.12.13.

לא הייתה מחלוקת בין הצדדים כי בין השנים 2014-2019 גבתה הראל מהתובע חיובים בסך 37 ₪ לחודש עבור פוליסת הביטוח. בינואר 2019, הופסק התשלום והצטבר לתובע חוב בסך 287 ₪. בעקבות זאת, נשלחו לתובע שני מכתבי התראה בגין אי תשלום הפרמיות. בהמשך, נשלח לתובע מכתב המודיע כי הפוליסה מבוטלת עקב פיגור תשלומים.

בהמשך, פנה התובע אל מחלקת פניות הציבור של הראל, בדרישה לקבלת החזר תשלום הפרמיות ששילם בגין הפוליסה וכן פיצוי. עם זאת, הראל השיבה לתובע כי פוליסת הביטוח הונפקה באמצעות שיחת מכירה טלפונית תקינה ובמהלך השנים 2014-2018 אף נשלחו לכתובת מגוריו דוחות שנתיים ועל כן, בקשת התובע להשיב את הפרמיות ולקבל פיצוי נדחתה.

התובע טען, כי רכש מסוכן הביטוח פוליסת ביטוח לרכב ולא פוליסה לביטוח תאונות אישיות. עוד טען התובע, כי מספר הדרכון והכתובת שנרשמו בפוליסה לביטוח תאונות אישיות לא היו נכונים, בשונה מהנרשם בפוליסת ביטוח הרכב.

בין הצדדים הושגה הסכמה, לפיה הראל תעביר לתובע העתק מהקלטת השיחה. לאחר ששמע את ההקלטה, טען התובע שמתוך ההקלטה עלה כי לא הסכים בשום שלב לביצוע העסקה או לרכישת הפוליסה. עוד טען התובע, כי מדובר היה בשיחה שיווקית, והוא הסכים אך ורק לבדיקת זכאותו. מנגד, טענה הראל כי הצטרפות התובע לפוליסה נעשתה במסגרת שיחת מכירה.

הסוגיות בהן בית המשפט צריך היה להכריע הן בשאלה האם מדובר בשיחה שיווקית או בעסקת מכירה ובשאלה האם התובע הסכים להצעת הנציגה לרכוש פוליסת ביטוח לתאונות אישיות.

לאחר שמיעת טענות הצדדים ובחינת הראיות בתיק קבע בית המשפט כי דין התביעה להתקבל בחלקה.

תחילה ציין בית המשפט, כי על גבי מסמך התמלול נרשם "תאריכי ההצעה". קרי, לכאורה גם הראל התייחסה לשיחה כהצעה שיווקית ולא כשיחת מכירה. עם זאת, בית המשפט שמע את הקלטת השיחה בין התובע לבין נציגת הראל אשר ממנה עלה כי היא החלה כשיחה שיווקית, אך הסתיימה כשיחת מכירה.

על כן, דחה בית המשפט את טענת התובע, לפיה לא הייתה כל התחייבות מצדו, שכן על התחייבות ניתן ללמוד לא רק מהסכמה מפורשת לעסקה אלא גם מהתנהגות. התובע שיתף פעולה באופן מלא, לא ביקש ולא סיים את השיחה ואף מסר פרטים מלאים כשנשאל. כמו כן, התובע שיתף פעולה בעריכת הצהרת בריאות ובכך נתן הסכמתו להגשת ההצעה לאישור חברת הביטוח כאשר הובהר לו במפורש, כי מרגע האישור על ידי הראל, הוא יחוייב. עוד עלה מתוכן השיחה, כי התובע הסכים לעסקת המכירה בתנאי שהנתבעת תאשר וכל מסמכי העסקה יישלחו אליו בדואר.

אף על פי כן, בית המשפט הדגיש כי העסקה לא הושלמה כפי שסוכם וזאת בשל העובדה, שהתובע לא קיבל את המסמכים שהראל הבטיחה לשלוח לו, בין אם משום שכלל לא נשלחו ובין אם משום שנשלחו על ידי הראל לכתובת שגויה. קרי, הראל לא השלימה את התחייבותה כלפי התובע. כמו כן, בית המשפט תמה כיצד הראל החמיצה את כתובתו הנכונה של התובע, עת ציין אותה בבירור בהקלטה פעמיים והיא אף הייתה רשומה אצל סוכן הביטוח.

זאת ועוד, בית המשפט ציין כי ההצעה הייתה מותנית באישור הראל ושליחת "הכול בדואר". קרי, החוזה היה מותנה בתנאים אשר לא התקיימו מבחינת התובע תוך זמן סביר ועל כן, התבטל החוזה בהתאם להוראות סעיף 29 לחוק החוזים.

לאור זאת, בית המשפט קיבל את התביעה בחלקה וחייב את הראל לשלם לתובע סכום של 2,220 ₪ בגין הסכומים שנגבו כפרמיות שלא הייתה רשאית לגבות. כמו כן, בית המשפט חייב את הראל לשלם סכום נוסף של 2,500 ₪ בגין אי מתן מענה מלא ואפקטיבי, ומניעת אפשרות מהתובע למצות הליכים בטרם פנה לערכאות והטרחת התובע שלא לצורך. כל זאת, בתוספת הוצאות משפט.