התקבלה תביעת שיבוב נגד חברת החשמל

עו"ד ג'ון גבע

בבית משפט השלום בתל אביב - יפו נדונה תביעתן של כלל חברה לביטוח (להלן: "התובעת 1") אשר יוצגה על ידי עו"ד סולמי-הירשפלד ממשרד גנות-עמיקם, עורכי דין, וכן תביעתן של איי. די. איי חברה לביטוח (להלן: "התובעת 2") אשר יוצגה על ידי עו"ד עזר ושל הפניקס חברה לביטוח (להלן: "התובעת 3") אשר יוצגה על ידי עו"ד ציטרון כנגד חברת החשמל לישראל בע"מ (להלן: "הנתבעת") אשר יוצגה על ידי עו"ד זרנקין. פסק הדין (ת"א 19757-12-14) ניתן ביולי 2020, מפי כבוד השופטת מיה רויזמן-אלדור.

בפני בית המשפט הונחו שלוש תביעות שהדיון בהן אוחד, אשר עניינן נזקים שנגרמו לנכסים שונים בבניין מגורים ברעננה, כתוצאה מאירוע שריפה שאירע בבניין.

השריפה אירעה בשנת 2014, עקב אש שפרצה בלוח חשמל מעץ בקומה השנייה של הבניין ברעננה, שהכיל את מוני החשמל של שתי דירות בקומה וכן את תיבת הנתיכים של הנתבעת (להלן: "חברת החשמל"). כתוצאה מהשריפה, נגרם נזק לדירות ולרכוש המשותף בבניין שבוטח ע"י התובעת 1 (להלן: "כלל").

במסגרת תביעתה, תבעה כלל את השבתם של תגמולי ביטוח בסך כולל של 203,103 ₪ ששילמה לשני מבוטחיה בגין אירוע השריפה. לטענת כלל, חברת החשמל היא שהתקינה את מערכת החשמל שהזינה את הבניין על ידי הזרמת חשמל מרשת החשמל הכללית אל הבניין והיא ששלטה בבלעדיות במערכת זו. כמו כן, כלל ביססה את טענותיה על חוות דעת מומחה מטעמה, אשר קבע כי השריפה פרצה עקב כשל רב מערכתי של מערכת ההגנה של חברת החשמל.

מנגד, חברת חשמל הכחישה את כל הטענות נגדה וטענה כי האש פרצה ללא קשר עם מתקניה ו/או ציודה. עוד טענה חברת החשמל, כי הנזקים נגרמו בשל רשלנותם של מבוטחי כלל, וזאת מכיוון שלא התקינו אמצעי זהירות ראויים, לא תחזקו כראוי את המערכות, ביצעו שינויים שלא כדין במבנה ו/או במערכת החשמל ונהגו ללא תשומת לב מספקת.

הסוגייה בה בית המשפט צריך היה להכריע היא בשאלת מקורה המדוייק של האש והסיבה לפרוץ השריפה – האם במתקני הצרכנים הפרטיים או במתקני חברת חשמל.

לאחר שמיעת טענות הצדדים ובחינת הראיות בתיק, קבע בית המשפט כי דין תביעת השיבוב - להתקבל.

בעניין הוכחת מקור הכשל, הוצגו בפני בית המשפט שלוש חוות דעת: האחת של מהנדס החשמל מטעם כלל; השנייה של חוקר השריפות מטעם חברת החשמל; והשלישית של חוקר השריפות מטעם שירותי הכבאות.

לאחר בחינת חוות הדעת, קבע בית המשפט כי למרות שאף מומחה, כולל חוקר מכבי האש, לא ידע לקבוע באופן מוחלט את מקור השריפה, הוא מקבל את קביעתו הנחרצת של המומחה מטעם כלל, אשר קבע כי מערכות ההגנה של חברת החשמל לא פעלו וזוהי הסיבה לכך שהשריפה התפשטה ולא נבלמה. קביעתו לא נסתרה ועוצמת טענותיו לא הוחלשה בחקירתו הנגדית.

זאת ועוד, בית המשפט שם דגש על חוות דעתו של חוקר השריפות מטעם רשות הכבאות, אשר הגן בחקירתו הנגדית בלהט על מסקנתו, לפיה מקור הכשל היה בלוח הנתיכים של חברת החשמל. אמנם, בית המשפט הדגיש כי חוקר השריפות מטעם רשות הכבאות לא פירט אודות מהותו של אותו כשל, אך עם זאת, עלה בידי כלל להראות כי ההסתברות לכך שהכשל החל במתקני חברת החשמל גבוהה מההסתברות שהכשל אירע בלוח הצרכנים.

כמו כן, בית המשפט ביקר את התנהלותה של חברת החשמל, אשר הביאה לעדות מטעמה רק חוקר שריפות, שכלל לא היה מהנדס בהכשרתו. בנוסף, לא הביאה למתן עדות כל נציג מטעמה.

עוד הוסיף בית המשפט, כי לעיתים יש בנסיבות מסוימות ובאופן קרות המקרה, בכדי להצביע על רשלנות לכאורה מצד הנתבע, אשר מעביר את נטל הראייה לפתחו להוכיח שלא התרשל. כלומר, בנסיבות הדומות למקרה הנדון, נטל השכנוע עובר לפתחה של חברת החשמל להוכיח שלא התרשלה.

יתרה מכך, בית המשפט הדגיש, כי חובתה של חברת החשמל לא רק לתחזק את מתקניה, אלא עליה להציג בפני בית המשפט תיעוד של הבדיקות שביצעה בכל מערכת חשמל בבתים משותפים, וכי חובה זו הינה מכוח חובת הזהירות המושגית והקונקרטית כלפי דיירי הבניין וגם מכוח חובה חקוקה - תקנות החשמל. עם זאת, חברת החשמל לא הציגה כל רישום או תיעוד לגבי הבדיקות שנערכו למערכות החשמל בבניין בכלל ובקומה הספציפית בפרט.

סוף דבר, בית המשפט קיבל את תביעתה של חברת כלל וקיבל את חוות דעת המומחה מטעמה של כלל וחייב את חברת החשמל לשלם לה את מלוא סכום התביעה בתוספת שכר טרחת עו"ד. כמו כן, בית המשפט חייב את חברת החשמל לפצות את הנתבעת 2 והנתבעת 3 בהשבת תגמולי הביטוח ששילמו לשני הדיירים, שדירותיהם ניזוקו.