הוכחה ידיעה קונסטרוקטיבית בדבר פסילת רישיון נהיגה

עו"ד ג'ון גבע

בבית משפט השלום בחדרה נדונה תביעתו של המאם מסארווה (להלן: "התובע"), אשר יוצג על ידי עו"ד מסאלחה כנגד מנורה מבטחים חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הנתבעת") ,אשר יוצגה על ידי עו"ד אמיתי סביון. פסק הדין (תא"מ 67534-09-19) ניתן ביולי 2020, מפי כבוד השופטת יפעת אונגר ביטון.

בפני בית המשפט הונחה תביעה כספית, שהגיש התובע בגין נזקים אשר נגרמו לרכב בבעלותו בתאונה עצמית אשר אירעה ביום 13.3.2019, עת נהגה ברכב הגברת מסארווה סארה (להלן: "הנהגת"). בזמנים הרלוונטיים לתאונה, ביטחה הנתבעת (להלן: "מנורה") את רכב התובע בביטוח מקיף, אשר היה תקף ביום התרחשות התאונה.

התובע העמיד את תביעתו, בהתאם להערכת שמאי ולאחר ניכוי השתתפות עצמאית, על סך של 34,835 ₪.

מנורה לא כפרה בקרות האירוע הביטוחי ואף לא בנזק הנגרם בעקבותיו. אלא, שלטענתה, רישיון הנהיגה של הנהגת נפסל מחמת שיטת הניקוד עוד בתאריך 25.11.2018 וזאת בהתאם להודעה ממשרד הרישוי שלא הוכחשה. על כן, לא היה כיסוי ביטוחי לנהיגת הנהגת בעת קרות התאונה.

מנגד טענה הנהגת, כי לא הייתה מודעת לכך שרישיון הנהיגה שלה נפסל וזאת משום שלא קיבלה כל הודעה בדואר רשום, בעניין תוקפו של רישיון הנהיגה שלה. עוד טענה הנהגת, כי היא מתגוררת בכפר קרע, שם הדואר לא פעיל באופן מסודר.

לאחר שמיעת טענות הצדדים ובחינת הראיות בתיק, קבע בית המשפט כי דין התביעה להידחות.

תחילה, ציין בית המשפט כי הנהגת ביקשה שיינתן צו לרשות הדואר להמציא תיעוד אשר יבטא את קבלת דברי הדואר הרשומים על ידי התובע או הנהגת. אולם, לא הוצגו בפני בית המשפט מסמכים אשר יעידו על המצאת הצו שניתן לרשות הדואר וממילא, לא הוצג כל אישור או סימוכין לכך שדברי הדואר נשלחו והתקבלו בסניף הדואר הרלוונטי.

יחד עם זאת, בית המשפט עמד על החזקה שבדין הנוגעת לתקינות המעשה המנהלי וקבע בהתאם, כי אם במרשמי משרד הרישוי, אשר לא הוכחשו, נרשם כי ההתרעה וההודעה על פסילת רישיון הנהיגה עקב שיטת הניקוד נשלחה לנהגת, כך גם המסמכים נשלחו בדואר רשום.

עוד הוסיף בית המשפט, כי חזקה היא כי דברי דואר שנשלחים באמצעות דואר רשום נמסרים למענים כדין, אלא אם הם מוחזרים לשולח. במקרה הנדון, משרד הרישוי לא ציין כי דברי הדואר הרשומים שנשלחו לנהגת, הוחזרו אליו ועל כן, סביר כי דברי הדואר נמסרו לנהגת כדין.

לפי כל שהובא לעיל, קבע בית המשפט כי ככל ולא עלה בידי מנורה להוכיח את קבלת דברי הדואר הרשומים שנשלחו לנהגת ממשרד הרישוי, הרי לחלופין הוכח במידה מספקת כי הנהגת ידעה בידיעה קונסטרוקטיבית כי רישיון הנהיגה שלה נפסל, שכן הנהגת הודתה כי קיבלה שלושה דוחות תנועה אשר לצידם רישום נקודות בכמות לא מבוטלת: הדוח הראשון התקבל בגין אי חגירת ילד בחגורת בטיחות; הדוח השני התקבל בגין חציית כביש ברמזור אדום; הדוח השלישי התקבל בגין נהיגה תוך שימוש בטלפון הסלולרי.

בית המשפט הדגיש, כי כל העבירות שפורטו לעיל, הן בגדר עבירות תנועה חמורות אשר לצידן רישום נקודות, והנהגת העידה כי ידעה על כך. אמנם, להגנתה טענה הנהגת, כי לא ידעה מהו סכום הנקודות המצטבר אשר נרשמו לחובתה, אך יחד עם זאת, הודתה הנהגת כי הייתה מודעת לכך שרישום נקודות מוביל בסופו של דבר, לפסילת רישיון הנהיגה.

נוכח הנסיבות שהצטברו הן על הידיעה בדבר קבלת דוחות התנועה, הן על הידיעה בדבר רישום נקודות לצד עבירות אלה והן על הידיעה כי הצטברות של נקודות גוררת פסילת רישיון, שוכנע בית המשפט במידה מספקת כי נוצרה אצל הנהגת ידיעה קונסטרוקטיבית בדבר העובדה כי רישיון הנהיגה שלה אינו תקף עוד.

לפיכך, קבע בית המשפט כי במאזן ההסתברויות, סביר יותר שהנהגת ידעה על שלילת רישיונה מאשר שלא ידעה על השלילה כאמור ועל כן, מנורה עמדה בנטל שהונח על שכמה והוכיחה היעדר כיסוי ביטוחי לנהיגת הנהגת.

סוף דבר, בית המשפט דחה את התביעה וחייב את התובע לשאת בהוצאות משפט ושכר טרח עו"ד בסך של 2,000 ₪.