האם כתב ויתור שנחתם על ידי מבוטח שולל את זכות השיבוב של חברת הביטוח?

האם כתב הויתור החתום יחייב את המבוטח לשפות את המזיק 

ג'ון גבע - שלומי הדר, משרד עורכי דין (2025) 

בבית משפט השלום בקריות נדונה תביעתה של הכשרה חברה לביטוח בע"מ (להלן: "התובעת") נגד מתן כספי (להלן: "הנתבע")  נגד מיה קריספין (להלן: "הצד השלישי") פסק הדין תאדמ (קריות) 54081-06-23 מפי כבוד הרשם הבכיר יניב לוזון ניתן בז' שבט תשפ"ה, 5 פברואר 2025. שמות ב"כ בצדדים לא צויינו בפסק הדין.

לבית המשפט הוגשה תביעה כספית בגין נזק שנגרם בעקבות תאונה שהתרחשה בין רכב המבוטח על ידי התובעת לרכב הנתבע.

עיקר המחלוקת היא האם כתב ויתור שנחתם על ידי מבוטחת התובעת כנגד קבלת תשלום שולל את זכות השיבוב של התובעת. והאם כתב הוויתור תקף כלפי מבוטחת התובעת, שצורפה להליך כצד שלישי על ידי הנתבע למטרת שיפוי בגין כל סעד שיפסק כנגדו בהליך דנן וזאת בהתאם לכתב הוויתור.

התובעת טוענת שעת שרכבה של המבוטחת שלה חנה בחנייה מוסדרת, רכב הנהוג על ידי הנתבע פגע ברכבה. התובעת שילמה למוסך ונכנסה לנעלי המבוטחת וקמה לה זכות שיבוב כנגד הנתבע. לטענתה אין תוקף לוויתור המבוטחת על זכות השיבוב של התובעת כי התובעת שילמה את הנזקים טרם החתימה על כתב הוויתור.

 הנתבע טוען, שמבוטחת התובעת חתמה על כתב וויתור וסילוק לפיו לא תהייה לה תביעות כלפי הנתבע וככל שתופנה לנתבע דרישה או תביעה על ידי חברת הביטוח, תפעל היא לסילוק התביעה מבלי שהנתבע יידרש לשלם. נטען, כי לאור החתימה של המבוטחת לא קמה לתובעת זכות שיבוב. חתימת המבוטחת לא נעשתה בשל טעות או הטעיה ולא הופעל עליה לחץ. כתב הויתור מנוסח בבהירות ובפשטות. חזקה שאדם שחתם על מסמך מכיר את תוכנו.

המבוטחת טענה שהודיעה לנתבע שהפעילה את הביטוח. הנתבע לא היה מבוטח ולכן ביקשה את ממנו את עלות ההשתתפות העצמית ופיצוי בגין הפסד יום עבודה. הנתבע נהג בחוסר תום לב והכניס לכתב הוויתור סעיפים שחורגים מהסכמות הצדדים. מדובר בהטעיה שידע שהמבוטחת אינה יכולה לוותר על זכויות התובעת לשיבוב כי הזכויות אינן שלה במועד החתימה. המבוטחת אינה אשמה בקרות הנזק ולכן אין הצדקה לשיפוי. המבוטחת הודיעה לנתבע שהיא מבטלת את ההסכם בגלל טעות והטעיה והשיבה לו את הסכום שקיבלה.

 בית המשפט ציין שלשונו של  שטר הסילוק עליו חתמה המבוטחת נועד להוות חסם לתביעה, של המבוטחת של מי מטעמה. מדובר במסמך שנוסח על ידי עורך דין ובמעמד החתימה לא הוסבר למבוטחת מהו תוכן המסמך עליו היא חותמת. היות שהמבוטחת לא הייתה מיוצגת או בעלת ידע משפטי, יש מקום להפעיל את החזקה לפיה יש לפרש את החוזה לרעת המנסח.  בכתב הוויתור אין התייחסות לכך שהסכום שהוסכם נבע מגובה ההשתתפות העצמית והפסד יום עבודה, שאילו נעשה, היה מגביל את הוויתור על תביעות למבוטחת בלבד, בשונה מן המבטחת שלה שהיא התובעת. לאור החזקה הפרשנית קבע בית המשפט שיש לתת תוכן השונה מוויתור גורף בכתב הויתור.

בית המשפט היפנה לזכות התחלוף שמקימה למבטחת של ניזוק את זכות התביעה כלפי צד שלישי. המחוקק התייחס לאפשרות שהמבוטח יתפשר עם הצד השלישי ושפשרה או ויתור יחסמו את גישת המבטח למזיק וקבע שהמבטח רוכש את זכות התחלוף רק כאשר שילם את תגמולי הביטוח למבוטח שניזוק, ולכן במקרה של ויתור שנעשה טרם התשלום לא רוכש המבטח את זכות תחלוף מכוח הזכות שהייתה לניזוק. לכן כשהסכם הפשרה בין המזיק ובין הניזוק המבוטח נעשה בטרם שולמו תגמולי הביטוח כלומר טרם העברת הזכות למבטח משתחרר המזיק מאחריות, והמבטח אינו זכאי להגיש נגדו תביעת שיפוי.

במקרה  זה שטר הסילוק נחתם לאחר ששולמו תגמולי הביטוח על ידי התובעת, לכן התובעת נכנסת בנעליה של המבוטחת ואין תוקף לוויתורה של המבוטחת על זכות התביעה של התובעת כלפי מי שלטענתה הוא המזיק.

בית המשפט קבע שכתב הויתור שנחתם על ידי מבוטחת כנגד קבלת תשלום אינו שולל את זכות השיבוב של התובעת.

באשר לשאלה האם כתב הוויתור עליו חתמה מבוטחת מחייב אותה לשפות את הנתבע בסעד אשר ייפסק כנגדו, קבע  בית המשפט שחתימת-ידו של אדם מקימה חזקה שלפיה התקשר בחוזה אך החזקה ניתנת לסתירה והמבוטחת עמדה בנטל להוכיח כי חתמה בשל טעות בהתאם לקבוע בסעיף 14 לחוק החוזים וזאת  כי לא הבינה את מהות ההסכם וההבנה השגויה השפיעה על נכונותה לחתום על ההסכם.

המבוטחת עמדה בקשר רק עם אביו של הנתבע שלא התייצב למסור את גרסתו. לכן קבע בית המשפט שגרסתה של המבוטחת לא נסתרה והוא קיבל את טענתה שהמבוטחת חתמה על כתב הוויתור בשל הטעייה בהתאם לקבוע בסעיף 15 לחוק החוזים. טענה ההטעיה התבססה כשהנתבע יצר מצג שווא לגבי תוכן ההסכם או לא יידע את מבוטחת על משמעות החתימה על כתב הוויתור. כדי שחוזה כזה יבוטל יש להראות שההטעיה נעשתה בכוונה או ברשלנות. בית המשפט קבע שההתקשרות הייתה בין המבוטחת לבין אביו של הנתבע, שפנה לעורך דין שניסח את המסמך. משלא התייצב אביו של הנתבע ולא מסר את גרסתו בית המשפט מקבל את טענת המבוטחת שיש מקום לביטול חתימתה על כתב הוויתור בשל הטעיה.

בית המשפט קבע שהיה מקום להסב את תשומת ליבה של המבוטחת לתוכנו של המסמך או לאפשר לה לקרוא אותו ולציין כי המדובר במסמך שנוסח על ידי עורך דין. אז אולי הייתה המבוטחת מתייעצת טרם חתימתה.

בית המשפט לא קיבל את טענת הנתבע שמדובר בטעות שבכדאיות העסקה כי העובדה שבחרה  להשיב את הכספים לאחר שגילתה את טעותה מעידה  שלא התכוונה להפיק רווח מההסכם ומחזק את טענתה לביטול ההסכם על רקע טעות או הטעיה‏.

בית המשפט הוסיף שלא התקיימה אצל המבוטחת גמירות הדעת שנדרשת כדי להתקשר בחוזה מכיוון שלא הבינה את המשמעויות המלאות של תוכן ההסכם. גם הפרת עקרון תום הלב מחייב את ביטולו של כתב הוויתור כי הנתבע פעל בדרך של ניצול חוסר הידע או הטעות של המבוטחת. בית המשפט קיבל את טענת התובעת שיש לבטל את כתב הוויתור בשל פגמים של טעות והטעיה בעת החתימה.

בית המשפט קבע,  שאדם סביר לא היה חותם על כתב ויתור שמטיל עליו חובה לפצות את המזיק עקב תאונה שאינו אחראי לה. רכבה של המבוטחת חנה כדין כשנפגע ולכן המבוטחת אינה אשמה ולא סביר שהייתה חותמת על מסמך המונע ממנה להגיש תביעה בגין הנזק שנגרם לרכב.  בית המשפט קבע שדין הוויתור במסמך להתבטל.

בית המשפט קיבל את התביעה ודחה את ההודעה לצד ג'.

 ** עד למועד כתיבת שורות אלה, לא ידוע אם הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי.