בעל דירה וחברת הביטוח חוייבו ביחד ולחוד בתשלום פיצוי בגין נזקי מים לשכנים בגין אירוע דליפת מים

ג'ון גבע - שלומי הדר, משרד עורכי דין (2025)

בבית המשפט השלום בירושלים נדונה תביעתה של ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ (להלן: "התובעת") אשר יוצגה על ידי עו"ד אתי עטייה, נגד אביחי ציון באדי (להלן: "הנתבע 1") אשר יוצג על ידי עו"ד עובדיה גבאי, ומנורה חברה  לביטוח (להלן: "הנתבעת 2"), אשר יוצגה על ידי עו"ד אלירן ג'נח.. פסק הדין ניתן על ידי כב' הרשם הבכיר אורי הדר ביום 21 אוגוסט 2025.

עניינו של ההליך תאד"מ 25334-05-23 ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ נ' אביחי ציון באדי, בתביעה כספית בסך 7,926 ₪ שהגישה התובעת בגין נזקים שנגרמו למבוטחיה בגין נזילת מים לדירת מבוטחיה שיפורטו להלן. כמו כן, לפני בית המשפט הונחה הודעה לצד שלישי שהגיש הנתבע 1 כנגד הנתבעת 2, שהיא חברת הביטוח שביטחה את דירתו. בית המשפט קיבל את התביעה ואת ההודעה לצד השלישי.

התובעת הינה חברת ביטוח ובמועד הרלוונטי לתובענה ביטחה את דירתם של מבוטחיה, בן חיים עליזה ויעקב (להלן: "המבוטחים"), המצויה ירושלים (להלן: "דירת המבוטחים"). הנתבע 1 הינו הבעלים והמחזיק של דירה המצויה מעל דירת המבוטחים (להלן: "דירת הנתבע 1"). הנתבעת 2 הינה חברת ביטוח אשר במועד הרלוונטי לתובענה ביטחה את דירת הנתבע 1.

בכתב התביעה טענה התובעת כי בשל אירוע מיום 25.03.2022 של נזילת מים מדירת הנתבע 1 לדירת המבוטחים, היא פיצתה את מבוטחיה ונשאה בעלות כוללת של 7,926 ₪ כולל תשלום לשמאי מטעמה. התובעת טענה כי מבוטחיה הודיעו לה על האירוע ביום 04.04.2022. לכתב התביעה צורפה, בין היתר, חוות דעת של שמאי מטעם התובעת. השמאי ביקר בדירת המבוטחים ביום 04.04.2022.

בכתב ההגנה טען הנתבע 1 כי "עקב אמבטיה שדלפה אכן ניגרו מים לדירת השכנים" וכי הוא פנה מיידית לנתבעת 2, אלא שמאחר והנתבעת 2 התעכבה בטיפול הוא נאלץ לפעול בעצמו ולטפל בעניין על מנת לפתור את הבעיה - אך הנתבעת 2 סירבה להשיב לו את ההוצאות שהוציא בקשר עם התיקונים. לצד זאת, טען הנתבע 1 כי אין לו קשר או אחריות לנזילה שאירעה ולנזקים הנטענים. כמו כן, טען הנתבע 1 כי הנזקים בדירת המבוטחים אינם נובעים מאירוע דליפת המים. כמו כן, חלק הנתבע 1 גם על גובה הנזק.

מנגד, בכתב ההגנה טענה הנתבעת 2 כי כאשר הגיע השמאי מטעמה לדירת הנתבע 1 לא הציג הנתבע 1 ראיה כלשהיא ביחס לנזק שנגרם או תיעוד כלשהוא ביחס לנזק שנגרם וטענה כי חרף העובדה שהנתבע 1 טען שבעקבות האירוע החליף אמבטיה, הרי שהאמבטיה בדירת הנתבע 1 לא הייתה חדשה. אשר על כן, הנתבעת 2 טענה כי לא הוכח קיומו של מקרה ביטוח ובהתחשב בכך כי כל טענה שיש לה כנגד המבוטח עומדת גם כנגד צדדים שלישיים היא פטורה מתשלום לתובעת.

יתר על כן, הנתבעת 2 טענה כי הנתבע 1 הפר את חובתו להודיע לה על מקרה הביטוח מיד לאחר שנודע לו עליו, וכן את חובתו לעשות את כל הדרוש לשם בירור החבות, ומשכך היא פטורה מתשלום, הן לנתבע 1 והן לתובעת. לכתב ההגנה צורפה חוות דעתו של השמאי מר צבי סגלר. ביקור השמאי מטעם הנתבעת 2 נערך ביום 22.05.2022.

מנגד, הנתבע 1 הגיש הודעה לצד שלישי כנגד הנתבעת 2 וטען, בנוסף לטענות שנטענו בכתב ההגנה שהוגש על ידו, כי בהתאם לתנאי הפוליסה על הצד השלישי לשפות אותו בגין כל סכום אותו הוא יחויב לשלם לתובעת, אם יחויב.

המחלוקת בין הצדדים נוגעת לקיומו של מקרה ביטוח בדירת הנתבע 1, לקשר הסיבתי בין נזילת המים מדירת הנתבע 1 לבין הנזקים שפורטו בחוות הדעת של השמאי מטעם התובעת, ולגובה הנזק שנגרם לדירת המבוטחים. כמו כן קיימת מחלוקת ביחס לקיום חובותיו של הנתבע 1 בהתאם להוראות חוק חוזה הביטוח.

בבואו להכריע במחלוקת, קבע בית המשפט כי אין מחלוקת כי הנתבעת 2 ביטחה את דירת הנתבע 1 בביטוח מבנה וכי הביטוח כולל גם ביטוח אחריות כלפי צד שלישי כאשר גבול אחריות כלפי צד שלישי הינו עד 1,000,000 ₪. הפוליסה כוללת "הרחבה לביטוח המלטות מים ונוזלים אחרים" וכן "שירות משלים לתיקון נזקי רטיבות כתוצאה מליקוי איטום".

המחלוקת העיקרית בין הנתבעים לבין עצמם, שהיא גם המחלוקת הנוגעת להודעה לצד השלישי, היא ביחס למקור התקלה בדירת הנתבע 1 ובעיקר לשאלה האם אכן הוחלפה אמבטיה בדירת הנתבע 1. המחלוקת האמורה נוגעת ליחסים שבין הנתבע 1 כמבוטח לבין הנתבעת 2 כמבטחת.

בית המשפט קבע כי טענתה של הנתבעת 2 כי הנתבע 1 לא הוכיח את מקור התקלה בדירתו, מקובלת עליו לחלוטין ויש לזקוף לחובתו של הנתבע 1 את העובדה כי הוא לא הציג ראיות ביחס לעבודה שבוצעה לאחר האירוע. הנתבע 1 לא הוכיח מהו המועד בו צולמו התמונות שצורפו לכתב ההגנה, הוא לא הציג ראיות ביחס לתשלום ששולם לבעל המקצוע מטעמו, הוא לא נכח בעת ביצוע העבודות והוא גם לא העיד את מי שהתגורר בדירתו בעת האירוע ואשר היה נוכח בעת ביצוע התיקון כנטען. כל אלו, כפי שעלה בבירור מחקירתו של הנתבע 1, פועלים לחובתו של הנתבע 1 במישור היחסים שבינו לבין הנתבעת 2. עם זאת, קבע בית המשפט כי אין כל קשר בין האמור לבין חבותם של הנתבעים שניהם כלפי התובעת.   

בכל הנוגע לתובעת, קבע בית המשפט כי חבותו של הנתבע 1 נובעת מהיותו בעל המקרקעין מהם נמלטו המים ואין שום חשיבות לסיבה בשלה נמלטו המים זולת אם מדובר בכוח עליון (אלא שטענה לקיומו של כוח עליון לא נטענה). ביחס לנתבעת 2, הרי שחבותה כלפי התובעת נובעת מכך כי הפוליסה כוללת הרחבה "לביטוח המלטות מים ונוזלים אחרים". הכיסוי הביטוחי כלפי הצד השלישי אינו מוגבל לנזק לצנרת ואינו מחייב אירוע תאונתי. אין כל רלוונטיות לשאלה האם מקור התקלה בדירת הנתבע 1 היא סדק באמבטיה, נזק לצנרת או חלחול מים שהיו ברצפת חדר האמבטיה בדירת הנתבע 1 לעבר דירת המבוטחים. די בהימלטות מים מדירת הנתבע 1 לעבר דירת המבוטחים כדי להקים אחריות לנתבעים שניהם. בית המשפט קבע כי קיומו של מקרה ביטוח הוכח אפוא וטענת הנתבעת 2 בעניין זה נדחית.

בנוגע לקשר הסיבתי בין נזילת המים מדירת הנתבע 1 לבין הנזקים שפורטו בחוות הדעת של השמאי מטעם התובעת, קבע בית המשפט כי עדותו של בנם של המבטחים ושל השמאי מטעם התובעת בעניין זה לא נסתרה והיא מהימנה לחלוטין.

בנוגע לגובה הנזק שנגרם לדירת המבוטחים, קבע בית המשפט כי האמור בחוות דעתו של השמאי מטעם התובעת לא נסתר ואין סיבה להעדיף את חוות דעתו של השמאי מטעם הנתבעת. במצב דברים זה ובהתחשב בכך כי השמאי מטעם התובעת ביקר בדירת המבוטחים בזמן אמת ונוכח בעצמו בנזקים שנגרמו סבר בית המשפט כי יש להעדיף את האמור בחוות דעתו של השמאי מטעם התובעת.

בעניין מועד ההודעה שנמסרה ע"י הנתבע 1 לנתבעת 2 וקיום חובותיו של הנתבע 1 בהתאם לחוק, קבע בית המשפט כי אין חולק שע"פ החוק חייב המבוטח להודיע למבטחת על מקרה הביטוח ולסייע בידיה לברר את החבות (ס' 22-23 לחוק חוזה הביטוח).. בית המשפט קבע כי עדותו של הנתבע 1 ביחס לדיווח לנתבעת ביום 27.03.2022 לא נסתרה והיא מהימנה לחלוטין. בית המשפט הביא בחשבון גם את העובדה כי בחקירתה העידה נציגת הנתבעת 2 כי היא מניחה שבתיק המבוטח יש דיווח על האירוע- חרף האמור הדיווח עצמו לא הוצג. במצב בו סביר לומר כי הנתבעת 2 תיעדה את מועד הפנייה הראשונה על האירוע היה עליה לצרף את אותו תיעוד על מנת שניתן יהא לבחון האם אכן הנתבע 1 דיווח לנתבעת 2 על האירוע באיחור כזה שיביא למסקנה כי נמנעה מהנתבעת 2 אפשרות סבירה לברר את חבותה או כי נגרם לה נזק ראייתי כפי שהיא טענה. ההימנעות מצירוף ראיה זו פועלת לחובת הנתבעת 2 והיא אינה מאפשרת לקבוע כי הנתבע 1 לא קיים את חובותיו בהתאם לחוק. לפיכך, בית המשפט קבע כי טענה זו של הנתבעת 2 נדחית.

בית המשפט קיבל את התביעה במלואה, וחייב את הנתבעים 1 ו-2 ביחד ולחוד לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: 7,926 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 1.6.22 ועד לתשלום המלא בפועל, סך של 826 ₪ בגין אגרות המשפט, סך כולל מע"מ של 2,500 ₪ בגין שכר טרחת ב"כ התובעת, סך כולל מע"מ של 1,000 ₪ בגין שכרו של השמאי מטעם התובעת. כמו כן, בית המשפט קיבל את ההודעה לצד שלישי במלואה. 

חשיבותו של פסק הדין היא בהדגשת אחריות כפולה: מצד אחד אחריותו הישירה של בעל הדירה לנזקי מים הנגרמים מהנכס שבבעלותו, ומצד שני אחריות חברת הביטוח שנמצאה מחויבת כלפי צד שלישי מכוח הרחבה בפוליסה ככל וקיימת. בית המשפט הבהיר כי טענות בדבר מועד דיווח מאוחר או היעדר הוכחת התקלה שהובילה לדליפת המים אינן מספיקות כדי לשלול את הכיסוי, וכי די בהימלטות מים כדי להקים אחריות. פסיקה זו מחזקת את מעמדו של מבוטח צד שלישי ואת חשיבות קיומן של פוליסות הכוללות הרחבות מתאימות.

עד למועד כתיבת שורות אלה, לא הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי