בית משפט השלום ברחובות: "המצאת גזר הדין בו הוטלה פסילה על הנאשם מקיימת את דרישת היידוע של הנתבע אודות פסילת הרישיון"- הנתבע שנהג בזמן פסילת רישיונו יישא לבדו בנזקי הרכוש עקב תאונת הדרכים שגרם

ג'ון גבע - שלומי הדר, משרד עורכי דין (2025)

בבית משפט השלום ברחובות נדונה תביעתה של פסיפיק רכב ותחבורה בע"מ (להלן: "התובעת"), אשר יוצגה על ידי עורך הדין א. פאנוס, נגד מוסא קיס (להלן: "הנתבע 1"), אשר יוצג על ידי עורך הדין פוקרא באסם, ונגד מנורה מבטחים ביטוח בע"מ (להלן: "הנתבעת 2"), אשר יוצגה על ידי עורך הדין אמיתי סביון. פסק הדין ניתן על ידי כב' השופטת קרן וקסלר ביום 31 באוגוסט 2025, בתאד״מ 56180-12-23. 

בפסק הדין נדונה תביעה כספית על סך 9,807 ₪ בעניין נזקי רכוש שנגרמו לרכב בבעלות התובעת, בעקבות תאונת דרכים מיום 26.9.2023 (להלן: "תאונת הדרכים"). על פי כתב התביעה, הנתבע 1 נהג ברכב אשר במועד הרלוונטי היה מבוטח על ידי הנתבעת 2, לא שמר מרחק, ופגע ברכב התובעת מאחור. בדיון שנערך ביום 27.5.2025 הוצהר כי אין מחלוקת בעניין האחריות לתאונה.

לטענת הנתבעת 2, פעל הנתבע 1 בניגוד לתנאי הפוליסה, שעה שנהג ברכב בהיותו נתון תחת פסילת רישיון ועל כן היא פטורה ממתן כיסוי ביטוחי לנזקים שנגרמו לתובעת בעטיה של התאונה. הנתבע 1 טוען מצדו, כי פסק הדין במסגרתו נפסל רישיון הנהיגה בוטל, בשל אי מסירה כדין, ולפיכך, במועד הרלוונטי החזיק ברישיון נהיגה ועל הנתבעת 2 לשפותו.

בית המשפט דן בטענות שהועלו, וציין כי ביום 20.3.2023 גזר בית משפט השלום לתעבורה בנוף הגליל- נצרת (כב' השופט ראיד עומרי) את דינו של הנתבע 1 בתתע"א 10410-08-21, לאחר שזה לא התייצב לדיון, ופסל אותו מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של שישה חודשים. עוד נקבע, כי הנתבע 1 יפקיד את רישיונו לאלתר במזכירות בית המשפט, תוך שהובהר כי החל מהמועד האמור הוא יהיה פסול מלנהוג, אך מרוץ תקופת הפסילה יתחיל רק עם הפקדת רישיון הנהיגה במזכירות בית המשפט (להלן: "גזר הדין הראשון").

בהמשך לכך, ביום 8.1.2024, פנה הנתבע 1 לבית המשפט לתעבורה בבקשה לביטול פסק הדין, בטענה כי לא קיבל הזמנה כדין לדיון האמור. ביום 11.2.2024, לאחר ששמע את טיעוני הצדדים, ביטל בית המשפט לתעבורה את פסק הדין וקבע את התיק לשמיעת הוכחות ליום 3.3.2024. הנתבע 1 לא התייצב לדיון ההוכחות ביום 3.3.2024 ולפיכך ניתן במועד זה גזר דין בהיעדרו, שכלל, בין היתר, הוראה על פסילת רישיון בת שישה חודשים (להלן: "גזר הדין השני").

ביום 12.5.2024 התקיים דיון בבקשת הנתבע 1 להורות על ביטול גזר הדין השני. לאחר ששמע את הערות בית המשפט, חזר בו הנתבע 1 מהבקשה. במעמד זה נקבע כי הפסילה  תחל מהפקדת הרישיון או לכל המאוחר ביום 19.5.2024.

בעקבות ביטול גזר הדין הראשון, טען הנתבע 1 כי במועד קרות התאונה, הוא החזיק ברישיון נהיגה תקף. לכך הוסיף, כי לא היה מודע לכך שרישיונו נשלל במסגרת גזר הדין הראשון. ב"כ הנתבע 1 תמך טענותיו בצילום חלקי של טופס המסירה מיום 14.4.2023 הנוגע לגזר הדין הראשון, וטען כי סומן בו שהנתבע "עזב" ומכאן כי גזר הדין הראשון לא נמסר לידיו.

בית המשפט קבע כי עיון באישור המסירה המלא, שהומצא לבית המשפט על ידי ב"כ הנתבעת 2, מוביל למסקנה, שאין שחר לטענת הנתבע 1, ואף עולה חשש שמא הנתבע, ערך ניסיון פסול להוליך את בית המשפט שולל ולחבל ביכולתו להיחשף לתמונה המלאה והאמיתית, שכן באישור המסירה ניתן לראות בברור שסומן  X בתיבה, לפיה גזר הדין נמסר לידי הנתבע והוא אף חתם על אישור המסירה. כך עולה גם מרשימת ההמצאות במערכת נט המשפט שצירפה הנתבעת, לפיה גזר הדין נמסר לידי הנמען הרשום. אשר על כן, קבע בית המשפט כי במצב דברים זה, המצאת גזר הדין בו הוטלה פסילה על הנאשם מקיימת את דרישת היידוע של הנתבע 1 אודות פסילת הרישיון.

בית המשפט עוד הוסיף וציין כי בעובדה שהנתבע 1 לא הפקיד את רישיונו לאחר מתן גזר הדין הראשון אין בכדי לשנות את המצב המשפטי שכן הפסילה חלה מהרגע שההחלטה בדבר הפסילה הומצאה לידי הנתבע 1 ואילו מועד הפקדת הרישיון רלוונטי למניין תקופת הפסילה. כך גם עולה מהוראותיו המפורשות של בית המשפט בגזר הדין הראשון. 

לכך יש להוסיף, שהבקשה לביטול גזר הדין הוגשה רק לאחר תאונת הדרכים וממילא גם הוחזר גזר הדין הראשון על כנו, במסגרת גזר הדין השני, משלא התייצב הנתבע 1 לדיון ההוכחות שנקבע לו. נוכח האמור, קבע בית המשפט כי אין כל ספק שבמועד התאונה נהג הנתבע 1 בזמן פסילה בניגוד להוראות סעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש].

בנסיבות אלה, קבע בית המשפט כי קמה לנתבעת 2 עילה לפטור עצמה מהחבות להעניק כיסוי ביטוחי לנתבע 1. אשר על כן קבע בית המשפט כי בהיעדר מחלוקת בדבר אחריות התאונה, התביעה נגד הנתבע 1 מתקבלת במלואה. מנגד, נדחית התביעה נגד הנתבעת 2. עוד נקבע כי הנתבע 1 ישלם לתובעת סך של 9,807 ₪; אגרה בסך 406 ₪; שכר טרחת עו"ד בסך 2,500 ₪; ושכר עד התובעת בסך 700 ₪. יתר על כן, הנתבע 1 יישא בהוצאות הנתבעת 2 בסך 2,500 ₪. 

פסק הדין מהווה תזכורת משמעותית לכך שכיסוי ביטוחי מותנה בקיום תנאי היסוד של החוק והפוליסה- נהיגה ברישיון תקף. קביעתו הנחרצת של בית המשפט כי המצאת גזר הדין לידי הנהג מקיימת את דרישת היידוע, גם אם בחר להתעלם ממנו, שוללת את טענת ההגנה בדבר אי מסירה. מעבר להשלכה המעשית, חיובו של הנהג בתשלום מלוא הנזק וההוצאות בעקבות תאונת דרכים שגרם, מחזקת את המסר הערכי: נהיגה בזמן פסילה אינה רק עבירה חמורה אלא גם גוררת חשיפה אישית מלאה לנזקים כלכליים, ללא אפשרות להישען על חברת הביטוח. בכך מציב פסק הדין רף ברור של אחריות אישית ומחזק את הוודאות המשפטית בשדה הביטוחי.

עד למועד כתיבת שורות אלו, טרם הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי