בית משפט השלום באילת: התובע דרש 137,176 ₪ מחברת הביטוח אך בית המשפט קבע תשלום בסך 29,454 ₪ והוצאות משפט.
- liad60
- לפני 5 ימים
- זמן קריאה 4 דקות
ג'ון גבע - שלומי הדר, משרד עורכי דין (2025)
בבית המשפט השלום באילת ניתן פסק דין בנושא ויכוח בין שמאים, תשלום תגמולי ביטוח רכב וחובת הקטנת נזק. ההחלטה ניתנה על ידי כב' השופט ד"ר ניר שנידרמן, ביום 9 באוגוסט 2025, בת"א 1307-12-19. התובע הוא דוד לייבוביץ (להלן: "התובע"), אשר יוצג ע"י עו"ד קרן גרינברגר, הנתבעת היא חברת הביטוח מנורה מבטחים ביטוח בע"מ (להלן: "חברת הביטוח"), בסכום כולל של 137,176 ש"ח. התביעה הוגשה בעקבות תאונת דרכים שהתרחשה ביום 12 בספטמבר 2018, בה היה מעורב רכבו של התובע מדגם BMW.
התובע החזיק ברכב יוקרתי מדגם BMW ששוויו בסמוך לפני התאונה עמד על 366,729 ש"ח. הרכב היה על הכביש ארבעה עשר חודשים בלבד ונסע 34,000 ק"מ בלבד, ולא עבר אף תאונה קודמת. הרכב היה מבוטח בחברת הביטוח בפוליסת ביטוח רכב מקיף. לאחר התאונה נשלחו שלושה שמאים שונים מטעם חברת הביטוח לבחון את מצב הרכב: השמאי ערן בייסקי, השמאי דורון עד והשמאי המכריע נדב גרוסהויס. כל אחד מהשמאים הגיע למסקנה שונה בנוגע לנזק הישיר שנגרם לרכב, אך היו תמימי דעים בנוגע לשיעור ירידת ערכו של הרכב בעקבות התאונה.
התובע טען, כי יש לקבוע את גובה הנזק הישיר בהתאם לחוות דעתו של השמאי הראשון, בייסקי, שקבע נזק בסכום של 113,314 ש"ח (102,068 ש"ח + 11,246 ש"ח), סכום גבוה משמעותית מקביעת השמאים שבאו לאחריו: דורון עד (66,712 ש"ח) והשמאי המכריע גרוסהויס (70,594 ש"ח). בנוגע לירידת ערך הרכב, התובע טען כי יש לדחות את מסקנתם האחידה של שלושת השמאים של חברת הביטוח שקבעו ירידת ערך בשיעור של 8.35% מערך הרכב (30,621 ש"ח). במקום זאת, התובע הסתמך על חוות דעתו של השמאי חיים שריקי מטעמו, שקבע ירידת ערך משמעותית יותר (אשר כוללת רכיב "מסחרי") בשיעור של 25% מערך הרכב, בסכום כולל של 91,681 ש"ח.
כמו כן, התובע חלק על שיעור ההשתתפות העצמית שנוכתה מרכיב ירידת הערך. לטענתו, אף שבפוליסה נכתב שיעור השתתפות עצמית של 5% מערך הרכב, לא יכול שיעור ההשתתפות העצמית לעלות על 1.5% מערך הרכב, מאחר והוא לא חתם על נספח נפרד לטופס הצעת הביטוח. לבסוף, ביקש התובע כי חברת הביטוח תשלם גם את שכר טרחתו של השמאי שריקי (2,691 ש"ח) וכן סכום של 5,000 ש"ח כ"הוצאות התובע, טרדה וטורח, בזבוז זמן".
מנגד, חברת הביטוח טענה כי יש לדחות את התביעה במלואה ואף לשלול מהתובע לחלוטין את הזכאות לתגמולי ביטוח עקב "מרמה בתביעת ביטוח" ו"מסירת מידע כוזב בכוונת מרמה". בנוגע לנזק הישיר, טענה חברת הביטוח כי בדין פיצתה את התובע בהתבסס על חוות דעת השמאי המכריע גרוסהויס. לשיטתה, השמאי בייסקי לא ייחס משקל מספיק לכך שעלות חלקי החילוף לרכב יכולה הייתה להיות נמוכה באופן ניכר אילו הרכב היה מתוקן במוסך "הסדר" או באמצעות חלקים מיבוא מקביל. ביחס לירידת ערך הרכב, חברת הביטוח טענה כי יש לדחות את עמדת השמאי שריקי מטעם התובע מאחר ו"הפוליסה כלל אינה מפצה בגין ירידת ערך מסחרית". באשר לניכוי ההשתתפות העצמית, טענה חברת הביטוח כי יש לפסוק בהתאם לאמור בפוליסה (5% מערך הרכב) אף שהתובע לא חתם על מסמך נפרד בו נתן את הסכמתו לניכוי השתתפות עצמית העולה על 1.5% מערך הרכב.
בישיבת קדם המשפט שהתקיימה ביום 20 בדצמבר 2020, הוחלט למנות שמאי מטעם בית המשפט שחוות דעתו תהיה מכריעה. המומחה שמונה היה ברוך גבריאלי. במהלך הדיון התברר כי גבריאלי מגיש חוות דעת מעת לעת מטעם חברת הביטוח וחברת הבת שלה - שומרה חברה לביטוח בע"מ (כ-15% מנפח עבודתו), למרות שציין בפתח חוות דעתו כי "אין לו כל קשר ישיר או עקיף לצדדים".
בית המשפט קיבל חלקית את התביעה וחייב את חברת הביטוח בתשלום סכום כולל של 29,454 ש"ח (בנוסף לשכר טרחה והוצאות משפט). בנוגע לנזק הישיר: בית המשפט קבע כי בסכום הנ"ל כלול סכום בסך 16,618 ש"ח שעל חברת הביטוח להוסיף לסכום ששילמה לתובע בגין נזק ישיר. השופט אימץ את ה"פשרה" שהציע המומחה גבריאלי, שלפיה חברת הביטוח תפצה את התובע ב-50% מעלות החלקים שהופרשו לפי השמאי המכריע. בית המשפט ציין כי התובע לא עמד בחובת הקטנת הנזק האמורה בסעיף 61(א) לחוק חוזה ביטוח, וכי יכול היה להוזיל באופן משמעותי את עלות חלקי החילוף לו היה מתקן את רכבו במוסך "הסדר" או עומד על כך שחלקי החילוף ירכשו מיבוא מקביל.
בנוגע לירידת ערך הרכב: בית המשפט דחה את טענת התובע ולא חייב את חברת הביטוח לפצות אותו בסכום גבוה יותר מכפי שפיצתה (8.35% מערך הרכב). בית המשפט ציין כי התובע לא טען ולא הציג ראיות לכך שניסה והתקשה למכור את הרכב לאחר התאונה, וכי חוות דעתו של המומחה גבריאלי, שלא נסתרה, ביקרה את קביעת השמאי שריקי מטעם התובע כ"עומדת על הצד הגבוה ביותר" ו"לא פרופורציונלית".
בית המשפט דחה את בקשת התובע לחיוב חברת הביטוח "בריבית עונשית" לפי סעיף 28א' בחוק חוזה הביטוח התשמ"א-1981 , וכן דחה את טענת חברת הביטוח לשלילת תגמולי הביטוח מהתובע עקב מרמה כביכול.
פסק הדין מבהיר מספר עקרונות חשובים בתחום ביטוח הרכב וביניהם העמקת היישום של עקרון הקטנת הנזק בביטוח רכב, בפרט ברכבים יוקרתיים שבהם קיימת אפשרות לחיסכון משמעותי באמצעות שימוש בחלקי חילוף מיבוא מקביל ללא פגיעה באיכות התיקון. הפסיקה מדגישה כי מינוי מומחה מטעם בית המשפט מחייב גילוי מלא של קשרים עסקיים עם הצדדים, גם אם קשרים אלו אינם מהווים בהכרח פסול מוחלט. הפסיקה מחזקת את מעמדם של המבוטחים תוך איזון זהיר מול חובותיהם להקטנת נזק ועמידה בתנאי הפוליסה.
עד למועד כתיבת שורות אלה, לא ידוע אם הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי
