בית המשפט קבע: נהגת טענה טיעון שווא אך הכיסוי הביטוחי התקיים

ג'ון גבע - שלומי הדר, משרד עורכי דין (2025)

בית משפט השלום בתל אביב-יפו, מפי כבוד השופט, סגן הנשיאה אבי שליו,  פרסם ביום 12 בפברואר 2025 פסק דין בתיק תאדמ (ת"א) 7698-10-23, אשר דן בתביעה לפיצוי בגין נזק לרכב ותשלומי ביטוח. פסק הדין קבע כי האחריות לתאונה רובצת על הנהגת הנתבעת וכי קיים כיסוי ביטוחי מטעם חברת הביטוח הנתבעת.  הנתבעת 3 (להלן:"חברת הביטוח") ניסתה להתנער מחבותה בטענה כי נמסרו לה פרטים כוזבים לגבי זהות הנהג.

פסק הדין מדגיש את החשיבות של בחינת מכלול הראיות והעדויות, לרבות אלו הניתנות מפי עדים שאינם צד מעוניין. בית המשפט קבע כי הוכח, על אף טענת השווא שמסרה הנהגת לחוקר מטעם חברת הביטוח, כי היא זו שנהגה ברכב בעת התאונה.

הרקע העובדתי ופרטי האירוע

התביעה הכספית הוגשה על ידי פסיפיק רכב ותחבורה בע"מ (להלן: "התובעת")  כנגד הנתבעים: סיון פרץ (להלן: "סיון פרץ" או "פרץ") טרבלסי שיווק (1995) בע"מ (להלן: "טרבלסי")  ואיילון חברה לביטוח בע"מ (להלן: "חברת הביטוח") התובעת יוצגה על ידי בא כוחה עו"ד מייקל כרכר. סיון פרץ וטרבלסי יוצגו על ידי באת כוחן עו"ד שני טרבלסי. חברת הביטוח  יוצגה על ידי באת כוחה עו"ד מירב שמיע.

עניינה של התביעה הוא נזק שנגרם לרכבה של התובעת כתוצאה מתאונה שאירעה ביום 18.1.23 בנתיבות. רכבה של טרבלסי, שהיה נהוג בידי סיון פרץ ומבוטח על ידי חברת הביטוח, יצא מחניה בנסיעה לאחור ופגע ברכב התובעת.

סיון פרץ וטרבלסי לא כפרו באחריות לתאונה, אך טענו כי הנזקים מופרזים וכי אין קשר סיבתי בין הנזקים הנתבעים לבין התאונה. טרבלסי אף שלחה הודעת צד שלישי כנגד חברת הביטוח.

טענות הצדדים 

טענות חברת הביטוח:

חברת הביטוח כפרה בקיומו של כיסוי ביטוחי.  טענתה המרכזית הייתה שסיון פרץ לא נהגה ברכב כפי שדווח תחילה, אלא בעלה, מר יוסי פרץ, שאינו מורשה לנהוג ברכב לפי תנאי הפוליסה מאחר שרישיונו נשלל.

הכפירה בכיסוי נסמכה על שתי שיחות שהתקיימו בין חוקר מטעם חברת הביטוח לבין סיון פרץ.  בשיחה הראשונה, סיון פרץ אישרה כי היא זו שנהגה ברכב. בשיחה השנייה, שיזמה פרץ, היא "תיקנה" את הודעתה וטענה כי בעלה הוא שנהג ברכב.  בשל החשד למסירת פרטים כוזבים אודות נסיבות התאונה וזהות המעורבים, דחתה חברת הביטוח את הכיסוי.

טענות הנתבעים (סיון פרץ וטרבלסי שיווק):

סיון פרץ וטרבלסי התגוננו כאמור בטענה לגובה הנזק.  בנוגע לליבת המחלוקת, פרץ ובעלה העידו כי פרץ היא זו שנהגה בפועל. פרץ הסבירה בעדותה כי השיחה השנייה, בה שינתה את גרסתה, נבעה ככל הנראה מחששה כי היא זו שתצטרך לשאת בהשתתפות העצמית.  היא סברה שאם בעלה, שהוא עובד של טרבלסי, ידווח כנהג, טרבלסי תישא בהשתתפות העצמית.

הכרעת בית המשפט

בית המשפט קבע כי האחריות לתאונה רובצת על סיון פרץ וכי קיים כיסוי ביטוחי מטעם חברת הביטוח.

קביעת זהות הנהג וקיום הכיסוי:

בית המשפט קבע כי מכלול הראיות והעדויות שהוצגו בפניו שיכנעו אותו "ברמת ההסתברות המספקת כי סיון פרץ היא שנהגה ברכב". בית המשפט הדגיש כי תיקון ההודעה על ידי סיון פרץ לא היה נכון.

הכרעת בית המשפט נסמכה על מספר נימוקים:

עדות נהג התובעת:  נהג התובעת, מר יוסף וקנין, שאינו צד מעוניין, אישר כי סיון פרץ יצאה מרכב הנתבעים וממושב הנהג, החליפה עמו פרטים, ואף חתמה לו על אישור הודאה באחריות לתאונה. עדות זו נתמכה גם בהקלטת שיחה שקיימה עובדת של טרבלסי עם מר וקנין.  מר וקנין גם אישר כי בעלה של סיון, מר פרץ, לא נכח באירוע.

הודאת סיון פרץ: פרץ אישרה בשיחתה הראשונית עם חוקר חברת הביטוח כי היא נהגה ברכב. ההסבר שנתנה לשינוי הגרסה בשיחה השנייה – חשש מהשתתפות עצמית – נתמך בשאלותיה הנוקבות בשיחה הראשונה לגבי נושא זה.

ראיות נוספות: פרץ שלחה הודעת ווטסאפ לבעלה בזמן אמת, בה תיארה כי יצאה מטיפול עם בנה הקטן שבכה והסיח את דעתה, מה שגרם לכך שלא הבחינה ברכב התובעת.

מהימנות העדים: בית המשפט התרשם ממהימנות סיון פרץ ובעלה, מר פרץ, בעדויותיהם, וקבע כי אין לזקוף לחובת גברת פרץ את "חזקת השקר". זאת עקב התרשמותו של בית המשפט ממהימנותה של גברת פרץ בחקירתה, בה היכתה על חטא נוכח הנסיבות שבעטיין נגרמה כל המחלוקת עם חברת הביטוח. נוכח כל זאת, שוכנע בית המשפט כי סיון פרץ נהגה ברכב במהלך אירוע התאונה ומכך- מתקיים כיסוי ביטוחי של חברת הביטוח.

קביעת גובה הנזק וסכום הפיצוי:

משנקבע כי האחריות לתאונה חלה על רכב הנתבעים וכי קיים כיסוי ביטוחי,  בחן בית המשפט את גובה הנזק.  התובעת הוכיחה את נזקיה באמצעות חוות דעת שמאי וחשבונית על ביצוע התיקונים בפועל. בית המשפט דחה את טענות הנתבעים בדבר היעדר קשר סיבתי או גובה מופרז של הנזק, וקבע כי סכום התביעה הוכח להנחת דעתו.

הכרעת הדין:

לאור האמור, חייב בית המשפט את הנתבעים (סיון פרץ וטרבלסי), באמצעות חברת הביטוח (הנתבעת 3), לשלם לתובעת סך של 4,954 ₪ עבור הנזק.  בנוסף, חויבו הנתבעים בתשלום אגרות בית משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 2,500 ₪.

בית המשפט מחק את ההודעה לצד שלישי ששלחה טרבלסי כנגד חברת הביטוח.  עם זאת, נוכח הנסיבות שהובהרו ובעטיין מסרה סיון פרץ הודעת שווא לחברת הביטוח, חויבה פרץ לשלם לחברת הביטוח סך של 1,500 ₪.

נכון למועד כתיבת שורות אלו, לא ידוע על הגשת ערעור לבית המשפט המחוזי.