בית המשפט השלום בתל אביב קבע: סעיפי ראשוניות בפוליסות עבודות קבלניות מונעים תביעות שיבוב בין מבטחים - תביעת חברת ביטוח נגד חברת ביטוח אחרת בעקבות שריפה במגדלי לב נדחתה בחלקה

ג'ון גבע - שלומי הדר, משרד עורכי דין (2025)

בבית המשפט השלום בתל אביב-יפו נדונה תביעת שיבוב של כלל חברה לביטוח בע"מ (להלן:"התובעת") אשר יוצגה על ידי עו"ד פגי שרון, נגד הראל חברה לביטוח בע"מ (להלן:"הנתבעת")אשר יוצגה על ידי עו"ד אילן אמודאי. ההחלטה ניתנה על ידי כב' השופטת סגנית הנשיאה אפרת בוסני ביום 14 בספטמבר 2025, והוכרעה בו סוגיות מהותיות בנוגע לתביעות שיבוב בין חברות ביטוח ולתחולת סעיפי ראשוניות בפוליסות ביטוח עבודות קבלניות.

עניינו של התיק נסב סביב תביעת שיבוב על סך של 344,128 שקל בעקבות אירוע שריפה שהתרחש ביום 4 באוקטובר 2017 בדירה במגדלי לב תל אביב. התובעת טענה כי השריפה נגרמה כתוצאה מפגיעה בבידוד המוליך שהותקן על ידי נכסי גור בע"מ (להלן: "גור") בלוח החשמל, לאחר שמוליך הזרם בא במגע עם אזור חד בלוח החשמל.

במועדים הרלוונטיים ביטחה התובעת את מגדלי לב תל אביב בפוליסת עבודות קבלניות (להלן: "הפוליסה")  הכוללת כיסוי בגין נזקי שריפה ואחריות מקצועית המכסה את אחריותם של הקבלנים השונים בפרויקט לרבות גור. הנתבעת, לעומת זאת, ביטחה את גור בשנת 2017 ובשנת 2023 בפוליסת חבות המוצר הכוללת הרחבה לאחריות מקצועית.

בנספח ה' להסכם ההתקשרות בין הקבלן הראשי של פרויקט הבנייה לבין גור, התחייבה גור לבטח את עצמה, כאשר ביחס לביטוח שתעשה גור הוסכם בסעיף 15 לנספח א': "הביטוחים המפורטים לעיל קודמים לכל ביטוח הנערך ע"י המזמין ו/או המפקח וכי אנו מוותרים על כל דרישה ו/או טענה בדבר שיתוף ביטוחים אלו".

את תגמולי הביטוח שילמה התובעת בהתאם לפרק א' לפוליסה (ביטוח רכוש) ופרק ב' לפוליסה (ביטוח חבות כלפי צד שלישי). התובעת ביקשה לחייב את הנתבעת בתשלום מלוא תגמולי הביטוח שהיא שילמה למבוטחה בגין האירוע מכוח פרק הרכוש ומכוח פרק האחריות שבפוליסה.

התובעת העלתה שתי עילות עיקריות: ראשית, טענה לשיפוי מלא מהנתבעת בשל ראשוניות פוליסת הביטוח של הנתבעת לאור התחייבות חוזית של גור. שנית, לחלופין טענה להשתתפות בכספים ששולמו על ידי התובעת מכוח כפל ביטוח של אותו מבוטח ואותו סיכון מבוטח. חשוב לציין כי לא הוגשה תביעה ישירה נגד גור.

הנתבעת דחתה את טענות התובעת וטענה בין היתר כי אין בידי כלל לתבוע את גור בהיותו מבוטח שלה וגם לא את הנתבעת, הנכנסת בנעלי מבוטחה. הנתבעת טענה כי הפוליסות בהן ביטחה את גור אינן מכסות את אירוע השריפה ממספר טעמים: הפוליסה משנת 2017 היא פוליסה על בסיס מועד התביעה המכסה מקרה ביטוח שנמסר למבטח בתקופת הביטוח, ועד למועד הגשת התביעה בשנת 2024 לא נמסרה לנתבעת הודעה על מקרה הביטוח שארע בשנת 2017.

הנתבעת ביקשה לדחות על הסף את התביעה נגדה וטענה כי עיון בפוליסת הביטוח של התובעת מעלה כי פוליסת הביטוח של התובעת היא פוליסה ראשונית. בסעיף 2(5) לתנאים הכלליים של הפוליסה, ויתרה התובעת על כל תביעת שיבוב נגד כל מבוטחי בפוליסה, לרבות כל פוליסת ביטוח של מבטחיה אצל מבטחת אחרת.

התובעת בתשובה דחתה את טענות הנתבעת וטענה כי הפוליסה מכוחה שילמה התובעת את תגמולי הביטוח אינה פוליסה ראשונית בכל הנוגע לפרק מכוחו שולמו התגמולים. טענתה הייתה כי ההוראה לעניין ראשוניות הפוליסה של התובעת מתייחסת להגדרת "damage" במובן של רכוש המבוטח ולא ל-"damage" במובן של נזק שנגרם לצד שלישי אשר שולם על ידה מכוח פרק האחריות בפוליסה.

השופטת בוסני קבעה כי ההלכות לגבי סילוק תביעה על הסף ידועות, וסעד של סילוק על הסף הוא סעד דרסטי. כאשר קיימת אפשרות, אפילו היא קלושה, שהתובע יזכה בסעד הנתבע אין נועלים את שערי בית המשפט לפניו.

בחינת השופטת את כתבי הטענות הובילה אותה לכלל מסקנה לקבל את הבקשה בחלקה בכל הנוגע לכספים ששולמו על ידי התובעת מכוח פרק 'ביטוח רכוש' בפוליסה. השופטת קבעה כי את התביעה לחיוב הנתבעת בשיפוי התובעת בגין תגמולי ביטוח ששילמה התובעת בטענה לראשוניות פוליסת הנתבעת מכוח התחייבות גור כלפי הקבלן הראשי בפרויקט, ניתן כבר בשלב זה לסלק באיבה ללא הידרשות לדיון או לבירור עובדתי.

נקודה מרכזית בהחלטה התייחסה לכך שהנתבעת אינה צד להתקשרות בין גור לבין הקבלן הראשי. התובעת לא טענה בכתב התביעה ובתשובה לבקשה לקיומה של הוראה בפוליסת הביטוח של הנתבעת לראשוניות או לעיגון התחייבות גור בפוליסה של הנתבעת, והיא לא הצביעה על הוראה כזו בפוליסה של הנתבעת.

לגבי פרק הרכוש, השופטת מצאה כי בסעיף 2(5) לתנאים הכלליים לפוליסת הביטוח של התובעת ובסעיף 5 לפוליסה נקבעו הוראות בדבר ראשוניות הפוליסה. התובעת, בתשובה לבקשה, לא חלקה על ראשוניות פרק א' של הפוליסה שלה בכל הנוגע לפרק ביטוח רכוש. משמעות טענת התובעת הייתה שבכל הנוגע לתגמולי הביטוח ששולמו בגין פרק א' של הפוליסה של התובעת (פרק הרכוש) כבר עתה ניתן לקבוע בלא הידרשות לברור עובדתי כי הפוליסה של התובעת היא ראשונית ביחס לתגמולי הביטוח ששולמו, וכי בגין סכומים אלה התביעה כנגד הנתבעת על שתי עילותיה נעדרת עילה.

לעניין טענתה החלופית של התובעת לכפל ביטוח, השופטת קבעה כי אין לה מקום בכל הנוגע לתגמולי הביטוח ששולמו על ידי התובעת מכוח פרק ביטוח רכוש בפוליסה. השופטת הפנתה לסעיף 59 לחוק חוזה הביטוח שעניינו 'ביטוח כפל' והדגישה כי טענה לקיומו של ביטוח כפל מחייבת הוכחה שהפוליסות של הצדדים היו בתוקף בעת מקרה הביטוח ומכסות את מקרה הביטוח, ומדובר באותו מבוטח ובאותו סיכון מבוטח. (ירון אליאס, דיני ביטוח, מהדורה שנייה, כרך ב' עמ' 1307).

השופטת קבעה כי בכל הנוגע לפרק הרכוש בביטוח של התובעת, הפוליסות של הצדדים אינן מכסות אותו סיכון מבוטח. ביטוח רכוש מכסה נזק פיזי לנכס ומתייחס לאינטרס הבעלות של המבוטח בנכס ללא בחינת שאלת האחריות, בעוד שביטוח אחריות מכסה סיכון של הטלת אחריות על המבוטח ומעניק למבוטח הגנה מפני תוצאות התרשלותו כלפי צדדים שלישיים.

לגבי פרק האחריות, השופטת קבעה כי בין הצדדים התגלעה מחלוקת בשאלה האם סעיף הראשוניות בתנאים הכלליים בפוליסת הביטוח של התובעת חל גם על פרק האחריות בפוליסה של התובעת. השופטת ציינה כי טענת התובעת שיש לקרוא את המונח "damage" כמתייחס לנזק מכוח פרק א' של הפוליסה ולא לנזק מכוח פרק ב' לפוליסה, יש בה קושי.

עם זאת, השופטת קבעה כי הכרעה במחלוקת בין הצדדים בנוגע לתחולת הוראת הראשוניות בפוליסה של התובעת על פרק האחריות ופרשנות המונח "damage", למרות הקשיים בפניהם ניצבת התובעת מחייבת ברור עובדתי בדבר כוונת הצדדים, תכלית הפוליסה או הנוהג המקובל בענף ואינה עניין לבקשת סף.

השופטת התייחסה גם לטענות נוספות של הנתבעת. לעניין הטענה כי אין תוקף לפוליסה משנת 2017 שביטחה את גור משום שמדובר בפוליסה על בסיס מועד התביעה, השופטת קבעה כי הטענה טעונה בירור עובדתי שאינו מורכב, אולם אינה עניין לבקשת סף. כך גם לעניין הטענה כי הפרויקט נשוא התביעה לא נכלל בעבודות שבוטחו בפוליסות לשנת 2017 ו-2023.

מבחינה פרקטית, השופטת ציינה כי מתוך נתוני התשלום של התובעת עולה כי מתוך סך כל תגמולי הביטוח ששילמה התובעת בגין האירוע בסך נומינלי של 272,893 שקל, סך של 146,649 שקל שולמו מכוח פרק הרכוש בפרק א' לפוליסה של התובעת, ונותר לבירור סכום נומינלי בסך 126,649 שקל ששולם על ידי התובעת מכוח פרק האחריות לצד שלישי.

השופטת קבעה כי ככל שתעמוד לתובעת טענה לכפל ביטוח ביחס לתגמולי הביטוח ששילמה מכוח פרק האחריות בפוליסה, בהתאם לסעיף 59(ד) לחוק חוזה הביטוח "המבטחים יישאו בנטל החיוב בינם לבין עצמם לפי היחס שבין סכומי הביטוח". עם זאת, השופטת הביעה דעתה כי בשים לב לקשיים בפניהם ניצבת התובעת לעניין תוחלת התביעה, טוב תעשה התובעת אם תשקול המשך דרכה בהליך זה, ולו מטעמים של חסכון בעלויות ותשומות הזמן.

השופטת קבעה כי עד ליום 6 באוקטובר 2025 תודיע התובעת עמדתה בנוגע להמשך ההליכים. ככל שהתובעת תבקש להמשיך בהליך, תפרט במסגרת הודעתה את סכום תגמולי הביטוח ששולמו על ידה מכוח פרק הרכוש ומכוח פרק האחריות. ככל שיימשכו ההליכים, מונה המהנדס חיים קראוסהר כמומחה בית המשפט למתן חוות דעת בשאלת האחריות והנזק.