בית המשפט השלום בנתניה קבע: רכב שנפגע כביכול מאבן בכביש - התובע לא הוכיח קשר סיבתי לאירוע נטען ותביעה נגד חברת הביטוח נדחתה

ג'ון גבע - שלומי הדר, משרד עורכי דין (2025)

בבית משפט השלום בנתניה נדונה תביעתו של אריה שמעון צ'צ'קס אקסלברד (להלן:"התובע") אשר יוצג על ידי עו"ד רועי אלנקוה, נגד שירביט חברה לביטוח בע"מ (להלן:"הנתבעת") אשר יוצגה על ידי עו"ד יוסי אברהם. פסק הדין ניתן על ידי כב' השופט נועם רף ביום 3 בספטמבר 2025, והוכרעו בו סוגיות מהותיות בנוגע לנטל ההוכחה בתביעות ביטוח כלי רכב ולקשר הסיבתי בין אירוע נטען לנזק שנגרם.

עניינו של התיק נסב סביב השאלה האם אירוע נטען מיום 11 נובמבר 2022 במסגרתו אבן פגעה לכאורה בחלק התחתון של רכבו של התובע וגרמה נזק עד כדי הצורך בהחלפת מנוע, מהווה אירוע ביטוחי שמזכה אותו בפיצוי מחברת הביטוח.

התובע טען כי ביום 11 בנובמבר 2022 אירע אירוע תאונתי. התובע, אשתו ובנו הקטין היו באירוע כיתתי של הבן במושב נווה ירק. ביציאה מהאירוע מהמושב שמעו והרגישו לפתע חבטה עזה בגחון הרכב. התובע יצא מהרכב והבחין מאחורי הרכב ועל הכביש באבן בצורת אשכולית שככל הנראה הייתה אחת מאבני הנוי שהיו בצד הדרך. התובע פינה את האבן, בחן ויזואלית את גחון הרכב ומשלא ראה כל נזק המשיך בנסיעה.

בהגיעו למחלף מורשה נדלקה נורית האזהרה ברכב והמנוע דמם. התובע עצר את רכבו בצד הדרך והזמין גרר. לאחר מכן התברר שבעקבות נזילת שמן ניזוק המנוע והיה צורך להחליפו.

לטענת התובע, האבן חדרה את מגן המנוע שנמצא בתחתית הרכב בחלקו הקדמי וגרמה לפגיעה באגן השמן ולנזילה של שמן, עד כדי מצב בו נדלקה נורית אזהרה והרכב נכבה ונעצר. כתוצאה מכך ניזוק המנוע באופן שהיה צורך להחליפו. לפיכך מדובר לגרסתו באירוע תאונתי ועל כן על הנתבעת לפצותו בגין נזקיו.

הנתבעת טענה, כי מדובר בנזק מכני למנוע הרכב עקב חוסר שמן ואין המדובר באירוע ביטוחי. הנזק נגרם כתוצאה מאירוע שהחל זמן משמעותי קודם לכן, כאשר מחשב הרכב הראה קודם לאירוע שתי תקלות ונורת אזהרה ברכב נדלקה עוד קודם לאירוע הנטען. לפיכך, מדובר בנזק קודם שאינו קשור לאירוע הנטען. כמו כן, הנתבעת טענה להכשלה של בירור החבות והיקפה וכן להוראות סעיף 25 לחוק חוזה ביטוח (מרמה בתביעת תגמולים).

בדיון הראיות שהתקיים ביום 24 בפברואר 2025 נשמעו עדויות כל הצדדים, עדותו של התובע, עדותה של אשתו, עדותו של שמאי מטעם התובע מר דניאל שגב, עדותו של בוחן תנועה מטעם התובע מר יצחק זריהן ועדותו של בוחן תנועה מטעם הנתבעת מר חיים אפשטיין.

השופט רף זיהה בעייתיות בעדויות המומחים מטעם התובע. מטעם התובע העידו השמאי מר שגב ובוחן התנועה מר זריהן, אך התגלו סתירות בין עדויותיהם. אין מחלוקת על כך שהמגן התחתון נמצא מתחת למנוע בחלקו הקדמי של הרכב, אך הבוחן והשמאי מטעם התובע חלוקים בנוגע למרחק שקיים בין המגן לבין אגן השמן וכן האם בתמונה ניתן לראות את החלק הפנימי או החיצוני של מגן המנוע.

בעיה מרכזית נוספת הייתה שמר זריהן ומר שגב סימנו שני מקומות שונים בנוגע למיקום אגן השמן במנוע - האחד בחלק ימני תחתון של התמונה והשני בחלק השמאלי עליון של התמונה. בנוסף, מר זריהן טען שהמרווח בין אגן השמן למגן הוא "דבוק אליו ממש", בעוד מר שגב העיד שהמרווח מגיע לכדי 15 עד 25 ס"מ.

במהלך עדותו שינה השמאי שגב את גרסתו בנוגע למיקום אגן השמן מצד ימין לצד שמאל. כאשר התבקש להסביר מדוע שינה את גרסתו השיב "אדוני יש פה, יש פה בעיה עם התמונות". השופט ציין כי לא ברור ולא ניתן ללמוד מעדותם של המומחים מטעם התובע היכן בדיוק נמצא אגן השמן הניזוק ומיקומו ביחס לנזק במגן התחתון.

השופט מצא כי השמאי שגב אינו עקבי בעדותו, כאשר השמאי שגב משנה את גרסתו במהלך עדותו בנוגע למיקום האגן וזאת ככל הנראה על מנת להתאים את גרסתו למיקום הקרע הגדול במגן המנוע שניתן לראות בתמונה.

ראיה מרכזית לטובת הנתבעת הייתה חוות דעתו של בוחן התנועה מטעם הנתבעת, מר אפשטיין, שהתייחס לכך שקודם לאירוע התאונה נרשמו במחשב הרכב שתי תקלות: P1524 ו-P0300. מר אפשטיין ציין בחוות דעתו שתקלות אלו החלו להופיע 131 ק"מ קודם לאירוע הנטען, משמע אלו החלו להופיע קודם לאירוע נשוא התביעה וללא קשר אליו.

תקלה P1524 עניינה, בהתאם לתרגום של המומחה, לחץ שמן לא תקין וקידום איחור של גל זיזים מבוטל. תקלה P0300 עניינה multiple cylinder misfire ובהתאם לעדותו של המומחה זו קשורה לזיהום שמורגש במנוע. מר אפשטיין העיד כי תקלה P0300 היא כתוצאה מתקלת לחץ שמן וכי היא גרמה לתקלה מורגשת ונראית לעין בצורה של מנורה והיא מורגשת.

לעומת זאת, בוחן התנועה מטעם התובע מר זריהן אינו שולל באופן גורף בחוות דעתו את ממצאיו של מר אפשטיין בנוגע לתקלה קודם לאירוע נשוא התביעה, אך מעלה תהיות בנוגע לאותן תקלות במנוע. מר זריהן התעלם בחוות דעתו מתקלה P1524 מבלי ליתן הסבר למהותה ולקשר שלה לתקלה P0300.

השופט ציין, כי מר אפשטיין לא נחקר בחקירתו הנגדית בעניין מסד הנתונים עליו התבססה חוות דעתו בנוגע לתקלות שקדמו לאירוע נשוא התביעה. אמינות הנתונים שהובאו על ידו לא נסתרה או נשללה וכך גם עדותו לפיה קודם לאירוע נשוא התביעה המנוע זייף ונדלקה נורת אזהרה.

בעיה נוספת בגרסת התובעים התגלתה בנוגע לשאלה מי נוהג ברכב בדרך כלל. התובע העיד שהוא הנהג העיקרי ברכב, בעוד בעדותה של אשתו גרסה אחרת לגמרי לפיה היא הנהגת העיקרית. השופט ציין כי האמור מלמד על חוסר אמינות של התובעים בנוגע לגרסתם, במיוחד כאשר מי שבדרך כלל נהג ברכב קודם לאירוע הנטען היה זה אשר יכול היה להבחין בנורית האזהרה שדלקה במשך 11 דקות לסירוגין קודם לאירוע.

בנוסף, אשת התובע העידה שאף פעם לא דלקה נורת אזהרה, טענה שאינה מתיישבת עם הנתונים ממחשב הרכב. השופט ציין גם כי התובע לא עצר וצילם את האבן ועל כן לא ניתן לדעת באיזה אבן היה מדובר, גודלה, היקפה והאם היא זו אשר יכלה לגרום לנזק הנטען.

השופט רף הגיע למסקנה, כי עוד קודם לאירוע נשוא התביעה נדלקה נורת אזהרה ברכב בנוגע לחוסר שמן ולאי תפקוד תקין של הצילינדרים. מכאן ניתן להסיק שהתקלה ברכב החלה עוד קודם לאירוע הנטען. השופט ציין כי אינו שולל את גרסת התובע ואשתו לכך שאכן הרגישו מכה ברכב ביום האירוע, אך אין בה כדי לגרוע מהמסקנה שהתקלה החלה עוד קודם לכן וכן שהתובע לא עמד בנטל שמוטל לפתחו להוכיח אירוע תאונתי מיום 11 בנובמבר 2022 ואת הקשר הסיבתי שבין אירוע נטען זה לבין התקלה במנוע.

בהקשר לטענת הנתבעת בדבר מרמה בתביעת תגמולים (סעיף 25 לחוק חוזה הביטוח), השופט קבע, כי לא התרשם שמדובר בטענה של מסירת עובדות כוזבות או העלמת עובדות בכוונת מרמה וגם לא בחוסר שיתוף פעולה. השופט התרשם שככל הנראה אכן היה אירוע, אך התובע לא עמד בנטל שמוטל לפתחו להוכיח את הקשר הסיבתי בין אירוע זה לבין הנזק שנגרם.

השופט דחה את התביעה וחייב את התובע בהוצאות הנתבעת בסכום של 10,000 שקל שישולמו תוך 30 יום.

פסק הדין מהווה תזכורת חשובה לחברות הביטוח ולמבוטחים בכמה היבטים. ראשית, הוא מדגיש את החשיבות של נטל ההוכחה המוטל על המבוטח בתביעות ביטוח כלי רכב וההכרח להוכיח קשר סיבתי בין האירוע הנטען לבין הנזק שנגרם. שנית, פסק הדין מבהיר כי עדויות סותרות של מומחים מטעם התובע עלולות לפגוע משמעותית בטענותיו.

כמו כן, פסק הדין מחזק את החשיבות של נתוני מחשב הרכב כראיה מהימנה לקביעת מועד התחלת תקלה במנוע, וכי במקרים בהם קיים פער בין הדיווח לבין הנתונים הטכניים, בית המשפט נוטה לאמץ את הנתונים הטכניים האובייקטיביים. 

עד למועד כתיבת שורות אלו, טרם הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי