בית המשפט דחה תביעת חברת ביטוח נגד חברת ביטוח אחרת : "גרסה מול גרסה - נטל ההוכחה לא הורם במקרה של ספק שקול"

ג'ון גבע - שלומי הדר, משרד עורכי דין (2025)

בבית המשפט השלום בהרצליה נדחתה תביעתה של הראל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "התובעת" או "הראל") אשר יוצגה באמצעות בא כוחה עו"ד אייל לשם, נגד מנורה מבטחים ביטוח בע"מ (להלן: "הנתבעת" או "מנורה") אשר יוצגה באמצעות באה כוחה עו"ד דנה רותם דיין. פסק הדין תאד"מ 23356-04-24 ניתן על ידי כב' הרשם הבכיר שלי שלמה מלכה, והוכרעו בו סוגיות מהותיות הנוגעות לנטל ההוכחה בתביעות ביטוח בהן עומדות גרסה מול גרסה, ולחשיבות הצגת תשתית ראייתית מספקת לביסוס הגרסה בהליך אזרחי.

עניינו של התיק נסב סביב תאונת דרכים שאירעה ביום 6 ביולי 2023, במסגרתה נגרמו נזקים לרכב מבוטח הראל בסך של 14,601 שקל. שיעור הנזק לא היה שנוי במחלוקת בין הצדדים. המחלוקת התמקדה אך ורק בשאלה מי מהצדדים אחראי לתאונה.

עובדות המקרה

ביום 6 ביולי 2023 אירעה תאונת דרכים בין רכב מבוטח הראל לבין מיניבוס של חברת נחום הסעות המבוטח אצל מנורה. לרכב מבוטח הראל נגרמו נזקים בסך של 14,601 שקל. שני הצדדים העלו גרסאות סותרות באשר לאופן התרחשות התאונה, כאשר כל אחד מהם טען שהצד השני אחראי לתאונה.

בטופס ההודעה שמילא נהג רכב הראל (להלן: "הנהג") צוין כי "בזמן פקק צד ג' התדרדר ופגע ברכבי בחלק הקדמי". בדיון הוא טען כי היה עומס תנועה והתנועה עמדה, הכביש היה בעלייה, והוא עמד במרחק של מטר וחצי עד שניים מהמיניבוס בעצירה מוחלטת. לטענתו, המיניבוס התחיל להתדרדר לכיוונו, הוא צפר אך המיניבוס המשיך להתדרדר ובסופו של דבר פגע ברכבו.

נהג הרכב הוסיף וטען כי בעקבות התאונה, חשש שנהג המיניבוס ימשיך בנסיעתו מבלי לעצור בצד להחלפת פרטים, ולכן עקף אותו בהמשך הדרך, חסם את נתיב נסיעתו ואילץ אותו לעצור. לטענתו, נהג המיניבוס לא מסר לו פרטי ביטוח, למעט מספר טלפון שלו ושל בעל המיניבוס. כאשר לא זכה למענה הולם, פנה למשטרה והגיש תלונה בנוגע לתאונה, וטען כי בעודו בתחנת המשטרה "השוטר התקשר אל נהג המיניבוס".

טענות הראל

הראל טענה כי רכב מבוטחה עמד בפקק תנועה, כאשר לפתע המיניבוס המבוטח אצל מנורה נסע לאחור, פגע ברכבה והסב לו נזקים. לטענתה, האחריות לתאונה רובצת לפתחה של מנורה, והיא זכאית לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לרכב מבוטחה.

טענות מנורה

מנורה טענה כי נהג המיניבוס נסע בנתיבו כדין "בהתאם לתנועה הפקוקה בכביש", כאשר לפתע רכב הראל פגע במיניבוס מאחור. לטענתה, גרסת הנהג אינה אמינה והאחריות לתאונה רובצת לפתחו של נהג רכב הראל.

נהג המיניבוס טען בטופס ההודעה כי עת עמד בפקק תנועה, הרגיש לפתע מכה והבין כי רכב פגע בו מאחור. הגם שלא נגרם לו נזק, החליף פרטים עם הנהג.

בעדותו ציין נהג המיניבוס כי לאחר התאונה, שוחח עם הנהג וסיכמו כי יעצרו בצד הדרך לאחר הצומת. לאחר הצומת חיפש מפרץ כדי לעצור ולהחליף פרטים עם הנהג, אך לפתע הנהג החליט לחסום את נתיב נסיעתו מאחר שחשב כי הוא בורח ואין בכוונתו לעצור. לאחר שעצרו בצד הדרך, הבהיר נהג המיניבוס לנהג כי לא ברח, השניים החליפו מספרי טלפון וכל אחד המשיך בדרכו.

נהג המיניבוס הוסיף כי המיניבוס היה מלא בנוסעים אך לא התאפשר לו לגבות עדות מאף אחד מהנוסעים שכן כולם היו "אמריקאים". עוד ציין כי התאונה התרחשה במישור ולא בעלייה, והכחיש כי פנו אליו מהמשטרה בנוגע לתאונה.

הכרעת בית המשפט

הרשם מלכה דחה את תביעת הראל וקבע כי התובעת לא הרימה את נטל ההוכחה הדרוש בהליך האזרחי. הרשם הדגיש כי עסקינן בגרסה מול גרסה, כאשר מוקדי הנזק מתיישבים הן עם גרסת התביעה והן עם גרסת ההגנה.

הרשם ציין כי הראל לא צירפה לכתב התביעה או במהלך דיון ההוכחות, אסמכתא כלשהי לגבי התלונה במשטרה ו/או לגבי שיחה טלפונית שהתקיימה בין נציג המשטרה ונהג המיניבוס ו/או תיעוד תיק החקירה בנוגע לתאונה. כמו כן, הראל לא צירפה תיעוד ממקום התאונה שילמד כי התאונה התרחשה בעלייה או במישור.

בהסכמת הצדדים, התאפשר להראל לצרף אסמכתאות מתאימות. ביום 19 בספטמבר 2025 הגישה הראל לתיק טופס תלונה במשטרה וכן סרטון וידאו שצולם לטענתה במקום בו אירעה התאונה. ביום 25 בספטמבר 2025 הגיבה מנורה לחומרים שצורפו לתיק וטענה, כי מטופס התלונה לא עולה כי נהג הראל הוא זה שפנה למשטרה, לא עולה כי נהג הראל התייצב בתחנת המשטרה לאחר הגשת התלונה, אין אינדיקציה כי התקיימה שיחה טלפונית בין נציג המשטרה ונהג המיניבוס, והראל נמנעה לצרף את "מלוא תיק המשטרה כפי שנראה היה מצוי בשנת 2023 בחקירה".

לגבי צילום הווידאו טענה מנורה כי לא ברור מתי צולם, מה היה תוואי הכביש במועד התאונה, באיזה קטע בדיוק אירעה התאונה, ועל כן "אין הסכמה בדבר המיקום הספציפי המצולם וממילא רכב הנתבעת הוא רכב אוטומט ולא גיר הילוכים".

הרשם קבע כי הראיות החדשות שצורפו אין בהן כדי לסייע להראל. הוא הדגיש כי אילו הראל הייתה מגישה את הראיות הנוספות במועד, ניתן היה לחקור את העדים בעניין וייתכן כי האמת הייתה יוצאת לאור הן לגבי תוואי הכביש במקום התאונה והן לגבי אופן התנהלות נהג המיניבוס לאחר קרות התאונה. שעה שהראל נמנעה מלעשות כן, בפרט כאשר חלק מהראיות היו באמתחתה ו/או ניתן היה להשיג אותן בנקל, אין לה להלין אלא על עצמה.

נטל ההוכחה בהליך אזרחי

הרשם הפנה לכלל הראייתי הבסיסי במשפט האזרחי, לפיו "המוציא מחברו עליו הראיה". משהגישה הראל תביעה בגין נזקים שנגרמו לה בעקבות התאונה עם רכב מבוטח מנורה, חל עליה הכלל הנ"ל. הרשם ציטט את דבריה של השופטת שטרסברג-כהן בע"א 2781/93 מיאסה עלי דעקה נ' בית החולים "כרמל" חיפה:

"הכלל הראייתי הבסיסי הרווח במשפט האזרחי בשיטתנו המשפטית, כבשיטות משפט רבות אחרות, הוא כי נטל ההוכחה רובץ על התובע ומידת ההוכחה היא עודף הסתברות, בבחינת הכלל עתיק היומין 'המוציא מחברו עליו הראיה'. על-פי כלל זה, יזכה התובע בתביעתו אם ירים את נטל הוכחתה בשיעור העולה על 50%. שאז, תוטל החבות או האחריות במלואה על הנתבע. לא עמד בכך, יפסיד את כל תביעתו."

הרשם הפנה גם לתא"מ 46851-06-16 קשר רנט א קאר בע"מ ואח' נ' כהן ואח', שם נקבע כי בית המשפט ייטה לדחות את התביעה במקרים בהם קיים "ספק שקול", היינו ספק אשר בעטיו לא ניתן להעדיף גרסה אחת על פני רעותה. במקרים כאלה, ייטה בית המשפט לקבוע כי בעל הדין שנטל ההוכחה מוטל על כתפיו לא עמד בחובתו לשכנע את בית המשפט בגרסתו, וזאת לנוכח הספק השקול שנותר לאחר בחינת הראיות.

הרשם קבע כי על כתפי הראל נטל השכנוע והבאת הראיות כדי להוכיח את טענתה לפיה רכב מנורה התדרדר לאחור. הראל לא הניחה בפני בית המשפט תשתית ראייתית שתטה את הכף לטובתה, כך שלא ניתן לבכר את גרסתה על פני גרסת מנורה.

פסק הדין

הרשם קבע כי הואיל והראל לא הרימה את הנטל הדרוש בהליך האזרחי, דין התביעה להידחות. הראל חויבה בהוצאות מנורה בסך של 2,584 שקל וכן בשכר עד מנורה כפי שנפסק. התשלום ייעשה בתוך 30 יום. כמו כן, הראל חויבה לשלם מחצית שנייה של האגרה תוך 14 ימים.

עד למועד כתיבת שורות אלו, לא הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי.