top of page

פוסטים אחרונים

אופניים חשמליים הם בגדר רכב מנועי לפי חוק הפיצויים

עו"ד ג'ון גבע

בבית משפט המחוזי בתל אביב - יפו נדונה תביעתם של פ.ב ואחרים (להלן: "התובעים") אשר יוצגו על ידי עו"ד אילן קנר ואח' כנגד קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (להלן: "הנתבעת 1") אשר יוצגה על ידי עו"ד אלון בלגה ואח', כנגד משרד התחבורה והבטיחות בדרכים (להלן: "הנתבע 2"), כנגד המפקח על הביטוח אגף שוק ההון הביטוח והחיסכון משרד האוצר (להלן: "הנתבע 3") אשר יוצגו על ידי פרקליטות מחוז ת"א אזרחי וכנגד מ.ו ו-א.ד (להלן: "הנתבעים 4") אשר יוצגו על ידי עו"ד מיכאל מגידיש ואח'. פסק הדין (תא (ת"א) 28807-01-15) ניתן ביוני 2020, מפי כבוד השופטת חדוה וינבאום וולצקי.

בפני בית המשפט המחוזי הונחה תביעת התובעים, אשר נפגעו כתוצאה משימוש באופניים חשמליים. התובעים מייצגים סוגים שונים של נפגעים ובכלל זה, נפגעים כהולכי רגל מאופניים חשמליים; נפגע בתאונה עצמית עת שעשה שימוש באופניים חשמליים; נפגע מרכב אשר פגע בו תוך שהוא עשה שימוש באופניים חשמליים.

התביעה הופנתה כלפי הנתבעת 1 (להלן: "קרנית") בטענה כי אופניים חשמליים הם בגדר כלי רכב מנועי כהגדרתו בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (להלן: "חוק הפיצויים") ובהיעדר הסדרה של חובת ביטוח חובה, קמה חובה של קרנית לפיצוי אותם נפגעים. בנוסף לכך, התביעה הופנתה גם כלפי הנתבעים 2-3, משרד התחבורה והמפקח על שוק ההון (להלן: "המדינה"), בטענה כי התירו את ייבוא האופניים החשמליים, מבלי שהסדירו את תנאי השימוש בהם לרבות חובת ביטוח, ובכך התרשלו כלפי הנפגעים.

תביעה זו הוגשה במתכונת שונה מן התביעות האחרות, אשר הוגשו ועסקו במעמדם של האופניים החשמליים בזיקה לחוק הפיצויים, שכן כוונת בא כוח התובעים הייתה לקבוע פיצוי לאותם נפגעים, בין אם מכוח חוק הפיצויים ובין אם מכוח פקודת הנזיקין, כאשר המעוולת היא המדינה.

תחילה, ציין בית המשפט המחוזי שתי נקודות מוצא: הנקודה הראשונה היא, שהאופניים החשמליים הם כלי תחבורה ולא כלי שעשוע ובהתאם, עיקר ייעודם הוא להוות תחליף תחבורתי לרכב פרטי או לתחבורה ציבורית. על כן, פסיקה ישנה שלא ראתה בכלים מסוג זה "כלי רכב" אינה רלוונטית למצב כיום. הנקודה השנייה היא, שאין בנמצא פוליסת ביטוח חובה לאופניים חשמליים.

בית המשפט המחוזי קבע, כי אופניים חשמליים הם בגדר "רכב מנועי" כהגדרתו בחוק הפיצויים. כמו כן, לאור הסיכון המוגבר שבפגיעה של רוכב אופניים בעצמו או בצד ג', נכון היה להגביל את השימוש בהם לגילאים שבהם ניתן לקבל רישיון נהיגה על אופנוע ואז לחייב רישוי, רישום וביטוח חובה.

עוד הוסיף בית המשפט, כי קרנית לא אמורה לפצות נפגעים בתאונות דרכים, כאשר הדין לא מחייב את המשתמשים בחובת ביטוח. דברים אלו מקבלים משנה תוקף, כאשר כלל אין ביטוח בנמצא גם לו רצה אותו משתמש לרכוש אותו.

יתר על כן, בית המשפט המחוזי הדגיש, כי אין מקום להטלת האחריות גם על המדינה, וזאת חרף מחדליה בקביעת מדיניות ברורה הנוגעת לשימוש באופניים חשמליים בתחילת הדרך, בעצם התרת הכנסתם ארצה בטרם הוסדר מעמדם כרכב מנועי, כישלון החקיקה, היעדר אכיפה מספקת ועוד. הוא הדין בנוגע להיעדר הכרעה ברורה של המפקח על הביטוח כי כלים אלו מחוייבים בביטוח.

לא זו אף זו, בית המשפט המחוזי ציין, כי אין מדובר בהתנהלות העולה כדי חוסר סבירות קיצוני, שכן, מול אי ההסדרה של עניין האופניים החשמליים, עמדו שיקולים חשובים של כלל האוכלוסייה להגברת השימוש בתחבורה ירוקה והקטנת העומס בכבישים. כמו כן, גם בחינת המידתיות שבפגיעה באזרחים, לא הייתה ברורה בשלבים הראשונים. יתרה מכך, הסדרת השימוש באופניים חשמליים הצריכה פעולה משותפת של מספר גופים ובכלל זה, המשטרה, משרד הפנים, התחבורה והמשפטים לצורך יצירת פתרון כולל.

זאת ועוד, בית המשפט המחוזי הדגיש, כי על פי הדין ניתן להכיר לכאורה באחריות המדינה או מי מגורמיה ברשלנות, גם ביחס לפעולות שלטוניות. אולם, ככל שמדובר בהתרשלות בהפעלת שיקול הדעת השלטוני, יש לבחון את הפעולות או את מחדלי הרשות בזהירות רבה ובצמצום. כך למשל, כאשר בוחנים את סבירות ההתנהלות השלטונית יש לבחון את האיזון שנעשה בין שיקולי מדיניות שונים כאמור.

בשולי הדברים ציין בית המשפט המחוזי, כי אופניים חשמליים הינם כלי רכב מנועי על פי ההגדרה המצויה כיום בחוק הפיצויים, וממילא צריכים להיות מוגדרים ככאלה. בנוסף על כך, לא קיימת סכנה של ממש להיקף השימוש באופניים החשמליים, אם יוטלו עליהם הגבלות של רישיון נהיגה, רישוי וחובת ביטוח.

לפי כל שהובא לעיל, בית המשפט דחה את התביעות נגד המדינה בכל הנוגע לתובענות שלא היה מעורב בהן רכב, וקבע כי יתר התביעות שנותרו, יידונו במקביל לפסק דין זה.

חיפוש על-פי תגיות

bottom of page