תביעת נזקי רכב נדחתה עקב שימוש לרעה בהליכי משפט - הגשת תביעה לאחר פסק דין חלוט בהליך מקביל מהווה הפרת חובת תום הלב הדיוני

ג'ון גבע - שלומי הדר, משרד עורכי דין (2025)

בבית המשפט השלום בתל אביב-יפו נדון עניינו של שמעון ארביב (להלן: "התובע") אשר יוצג על ידי עו"ד יאיר מורד, נגד ש. שלמה רכב בע"מ (להלן: "הנתבעת"), אשר יוצגה על ידי עו"ד ערן פאר. פסק הדין ניתן על ידי כב' הרשם הבכיר רונן פוליאק ביום 23 ביוני 2025, והוכרעו בו סוגיות מהותיות בנוגע לכללי ההתדיינות בתיקי רכב, חובת תום הלב הדיוני והשפעת השיהוי בהגשת תביעות.

עניינו של ההליך תאד"מ 40562-03-24 ארביב נ' ש. שלמה רכב בע"מ, בתביעת נזקי רכב בסך 33,736 ₪ בגין תאונת דרכים שאירעה ביום 17 בפברואר 2020 בפתח תקווה. בהתאם לנטען בכתב התביעה, התובע הגיע לצומת עם רמזורים תקולים, עצר לפני תמרור עצור, וכשהחל לחצות את הצומת הפנוי, הגיע נהג הנתבעת במהירות מופרזת ופגע בו (להלן: "התאונה"). התובע ביסס את תביעתו על פסק דין שניתן בהליך מקביל בין הנתבעת לבין מגדל חברה לביטוח בע"מ- מבטחת התובע (להלן: "חברת מגדל"), שם נפסק כי לתובע אחריות של 20% לתאונה בעוד לנתבעת אחריות של 80%. התביעה הוגשה ארבע שנים לאחר התאונה, ורק לאחר שהתקבל פסק דין חלוט בהליך המקביל, דבר שהיווה נדבך מרכזי בהכרעת בית המשפט. 

עמדת התובע התבססה על פסק הדין המקביל בתיק ת"א 24118-07-20 ש. שלמה רכב בע"מ נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, שהוכרע ביום 24 באוקטובר 2023. התובע טען כי לפי אותו פסק דין, גרסתו מסתברת יותר מגרסת הנתבעת, וכי האחרונה נושאת באחריות של 80% לתאונה. התובע הציג דו"ח שמאי שהוכן בדצמבר 2023, והעריך את נזקיו בסך 42,170 ₪, מהם תבע 80% בהתאם לפסק הדין המקביל.

מנגד, הנתבעת טענה כי דין התביעה להידחות על הסף עקב היעדר יריבות, היעדר עילת תביעה והיות התביעה טורדנית וקנטרנית. הנתבעת הדגישה כי התובע לא צירף לכתב התביעה אישור על אי הגשת תביעה לחברת הביטוח שלו, למרות שקיים ביטוח מקיף לרכבו בחברת מגדל. בנוסף, הנתבעת טענה כי נגרם לה נזק ראייתי חמור מכיוון שרכב התובע נמכר זה מכבר, והיא לא קיבלה אפשרות לבדוק את נזקי התאונה בעצמה. הנתבעת טענה כי במהלך כל תקופת ההליך המקביל, התובע לא פעל להגיש את תביעתו או לפעול לאיחוד התביעות, כפי שהיה עליו לעשות על פי הדין.

כב' הרשם הבכיר רונן פוליאק, שכתב את פסק הדין, דחה את התביעה בקובעו כי התובע נהג בשימוש לרעה בהליכי משפט. בית המשפט קבע כי התובע, שהיה מודע להליך המקביל "בזמן אמת", בחר מיוזמתו לא להגיש את תביעתו במסגרת ההליך הקודם או לפעול לאיחוד התביעות. במקום זאת, הוא המתין עד לאחר מתן פסק הדין החלוט ורק אז הגיש את תביעתו, דבר שנתפס כהתנהלות דיונית חסרת תום לב.

הכרעת בית המשפט התבססה על מספר עקרונות יסוד: הפרת כללי ההתדיינות בתיקי רכב - בית המשפט הדגיש כי תקנה 81א לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי") קובעת הוראות מיוחדות לתביעות רכב שמטרתן דיון ממוקד. הפסיקה פיתחה כללים לתימרוץ שמיעת עדים בתיקי רכב בדיון אחד מרוכז, ולפעול לאיחוד תביעות מקבילות באותה פרשה; הפרת חובת תום הלב הדיוני - בית המשפט קבע כי תקנה 3(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי מחייבת את בעלי הדין "לנהוג בתום לב ובהגינות". התנהלות התובע נוגדת דרישה זו ופוגעת באינטרס הציבורי של ניהול יעיל של המשאב השיפוטי.

השופט הדגיש במיוחד את העדות של בנו של התובע בהליך הקודם, שהעיד כי אביו אמר לו על כוונתו להגיש את התביעה דנן. עדות זו הוכיחה כי התובע תכנן מראש להגיש תביעה נפרדת רק לאחר ראיית תוצאות ההליך הקודם. השופט קבע כי "התנהלות זו שכל תכליתה לנסות לשפר את סיכויי הזכייה שלו היא התנהלות חסרת תום לב". בית המשפט ציטט את פסק הדין בבש"א 4911/14 דנישבסקי נ' ש. שלמה רכב בע"מ, שם נקבע כי "בהיעדר הסבר משכנע ומספק צץ החשש שמא הוגשה התובענה השנייה לבית משפט אחר מזה שבפניו תלויה התובענה הראשונה בשל שיקולים בלתי ראויים, כגון בחירה של בית משפט או שופט".

השופט קבע כי הסעד המתבקש הוא דחיית התביעה מכוח השתק דיוני, בהתבסס על הוראת תקנה 5 לתקנות סדר הדין האזרחי. עוד הדגיש השופט כי "התובע בחר מיוזמתו לשקוט על שמריו ולא העלה טענותיו במועד שיאפשר בירור הפרשה כמכלול. בהינתן סדרי הדין הייחודים לתיקי רכב, זוהי התנהלות דיונית חסרת תום לב המקימה השתק לתביעתו זו". השופט קבע כי "הייתה לתובע בענייננו שעת כושר בהליך הקודם והוא בחר לא לממשה", וכי "כאשר התנהלות הדיונית מגלה אדישות לאינטרסים המוגנים הקבועים בתקנות, וגוררת ניצול בלתי מוצדק, הן מבחינת יעילות והן מבחינת הגינות, של משאבי ציבור ופרט, אין להרשותה".

פסק הדין מבהיר עמדה מהותית בתחום דיני סדר הדין האזרחי והגנה מפני שימוש לרעה בהליכי משפט. הפסיקה קובעת כי תובעים לא יוכלו לנצל את מערכת המשפט על מנת לשפר את סיכויי הזכייה שלהם על ידי המתנה לפסק דין בהליך מקביל ורק אז להגיש תביעה נפרדת. המשמעות המעשית היא כי על תובעים לפעול "בזמן אמת" ולשקול היטב את זמן הגשת התביעה, במיוחד כאשר קיים הליך מקביל בין אותם צדדים או צדדים קשורים.

הפסיקה מתיישבת עם מגמה רחבה יותר בפסיקה הישראלית החותרת למניעת שימוש לרעה בהליכי משפט, המבוססת על החובה לתום לב דיוני הקבועה בתקנות סדר הדין האזרחי החדשות מ-2018. פסק הדין זה מצטרף לפסיקה קודמת שהתמודדה עם סוגיות דומות, כמו פסק הדין של בית המשפט העליון בע"א 7660/21 די.סי.אס חיזוק מבנים בע"מ נ' כוכבה, שם נקבע כי "התנהלותם המתוארת אינה מותירה מקום לספק כי מדובר בניסיון מכוון, מתוכנן ומחושב לאחוז את החבל משני קצותיו". יתר על כן, הפסיקה מחזקת את האיזון בין זכות הגישה לערכאות לבין הצורך במניעת שימוש לרעה בהליכי משפט, ומעמידה תמריצים נכונים לבעלי דין לפעול בתום לב ובהגינות. בהקשר של תביעות רכב, הפסיקה מדגישה את החשיבות של הגשת תביעות בזמן הראוי וההימנעות מפיצול מלאכותי של טענות הנובעות מאירוע אחד.