רישיון נהיגה זר-מתי המבטחת תהיה מנועה מלטעון להיעדר כיסוי ביטוחי

עו"ד ג'ון גבע

בבית משפט השלום ברמלה נדונה תביעתה של כלמוביל פתרונות מימון (להלן: "התובעת") כנגד בוכמן סטניסלב (להלן: "הנתבע 1"), כנגד ילנה בוכמן (להלן: "הנתבעת 2") וכנגד מנורה מבטחים חברה לביטוח (להלן: "צד ג'"). שמות באי כוח הצדדים לא צוינו בפסק הדין (תא"מ (רמ') 26869-10-17) אשר ניתן באוגוסט 2020, מפי כבוד הרשם הבכיר נועם רף.

בשנת 2017, התרחשה תאונת דרכים עת רכב שהיה נהוג בידי הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") פגע ברכב התובעת מאחור וגרם לו לנזקים רבים.

לא הייתה מחלוקת בין הצדדים כי הנתבע הוא שאחראי לקרות התאונה, אלא המחלוקת בין הצדדים הייתה בשאלה האם לאור זאת שהנתבע החזיק רישיון נהיגה זר, שלא הומר לרישיון נהיגה ישראלי צד ג' (להלן: "מנורה"), אשר הנפיקה לנתבע פוליסת ביטוח לצד ג', צריכה לתת לו כיסוי ביטוחי לתאונה או לא.

הנתבע התגורר בישראל משנת 2001 והוא מעולם לא ביצע המרה של רישיון הנהיגה הזר שברשותו לרישיון נהיגה ישראלי. בהתאם לפוליסה שהנפיקה מנורה לנתבע, מי שרשאי לנהוג ברכב היה הנתבע בלבד. כמו כן, הפוליסה הונפקה בסיוע סוכן ביטוח.

הנתבע טען כי במעמד עריכת הביטוח הציג את כל המסמכים שנדרשו לסוכן הביטוח ובכלל זה, רישיון הנהיגה הזר וזה ערך את הפוליסה על בסיס אותם מסמכים. עוד ציין הנתבע, כי הוא לא דובר עברית היטב ועל כן, פנה לסוכן ביטוח מטעם מנורה, דובר השפה הרוסית. מנגד, סוכן הביטוח טען בתצהירו כי מעולם לא הוצג בפניו רישיון הנהיגה של הנתבע.

לאחר שמיעת טענות הצדדים ובחינת הראיות בתיק, קבע בית המשפט כי דין התביעה להתקבל.

תחילה, עמד בית המשפט על הוראות החוק והפסיקה בעניין, וקבע כי היה על הנתבע לדאוג להמרת רישיונו הזר לרישיון נהיגה ישראלי. יחד עם זאת, בית המשפט בחן האם התקיימה תחולה לדיני ההשתק אשר מכוחם מנורה מנועה ומושתקת מלטעון כנגד הכיסוי הביטוחי בהתאם לפוליסה שהנפיקה, בהתחשב בכך שהיא ביטחה את הנתבע משך שנתיים קודם לכן. קרי, חרף העובדה שלנתבע לא היה רישיון נהיגה ישראלי, מנורה החליטה לבטח אותו עוד משנת 2015 ואף נתנה לו כיסוי ביטוחי בהליך אחר.

בית המשפט התייחס לתצהיר סוכן הביטוח, וקבע כי למרות התייחסותו לפוליסה הרלוונטית למועד קרות התאונה, הוא לא התייחס באופן ענייני לכך שהנתבע היה מבוטח אצל מנורה עוד שנתיים קודם לכן.

יתר על כן, בית המשפט ציין כי מנורה וסוכן הביטוח מטעמה, נמנעו מלהציג בפני בית המשפט את המסמכים שהציג בפניהם הנתבע בפעם הראשונה בה מנורה הנפיקה לו פוליסת ביטוח וזאת חרף העובדה, שכל המסמכים כאמור נמצאו בידיו של סוכן הביטוח, זאת על פי עדותו. לא זו אף זו, מנורה לא נתנה הסבר מצידה לפרטים בנוגע לרישיונו של הנתבע אשר הופיעו בפוליסה הקודמת שנערכה שנתיים קודם לכן, וזאת בעוד שהנטל להוכחת היעדר כיסוי ביטוחי רבץ לפתחה.

עוד הוסיף בית המשפט, כי הלכה פסוקה היא שהימנעות מהבאת ראיה תעמוד לרעת הצד אשר נמנע מלהביא אותה. על כן, עדות הנתבע לפיה נתבקש להציג את רישיון הנהיגה הזר שלו, לא נסתרה.

לפי כל שהובא לעיל, בית המשפט קבע כי למרות שלנתבע לא היה רישיון נהיגה ישראלי במועד התרחשות התאונה, במקרה הנדון חל עיקרון ההשתק ומנורה מנועה מלטעות להיעדר כיסוי ביטוחי, שכן, הנתבע פנה במיוחד לסוכן הביטוח מטעמה של מנורה, דובר השפה הרוסית, מאחר שלא שלט בשפה העברית. כמו כן, מנורה ביטחה את הנתבע עוד משנת 2015 ואף נתנה כיסוי ביטוחי בהליך אחר. יתר על כן, מנורה לא הביאה ראיות בנוגע למסמכים שהתבקשו במעמד עריכת הפוליסות ולא נתנה הסבר לפרטים אשר הופיעו בפוליסה הקודמת, בנוגע לרישיונו של הנתבע.

סוף דבר, בית המשפט קיבל את התביעה במלואה וחייב את הנתבעים לשלם לתובעת סך של 17,287 ₪ בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד. כמו כן, ההודעה למנורה התקבלה במלואה ועליה לשפות את הנתבעים בסך של 21,072 ₪ בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.