העליון בפסק דין חדיש וחשוב: משקלה של המלצה של מומחה מטעם בית המשפט למנות מומחים נוספים

בית המשפט רשאי למנות מומחה מטעמו בכל שלב גם לאחר שמיעת הראיות ולאחר הגשת הסיכומים

ג'ון גבע - שלומי הדר, משרד עורכי דין (2025) 

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים נדון ערעורו של פלוני (להלן: "המבקש") ע"י ב"כ עו"ד אוהד פריאל נגד שירותי בריאות כללית (להלן: "המשיבה") ע"י ב"כ עו"ד הדס שרגאי.  פסק הדין רע"א 5717/24 מפי כבוד השופטת יעל וילנר ניתן בו' שבט תשפ"ה, 04 פברואר 2025.

לבית המשפט הוגשה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו, שבמסגרתה נדחתה בקשת המבקש למינוי מומחה מטעם בית המשפט.

 עניינו של ההליך בתביעה שהגיש המבקש נגד המשיבה, בגין נזקי גוף שנגרמו לו לטענתו, כתוצאה מרשלנות רפואית. המבקש נולד עם מספר מומים. המבקש עבר שני ניתוחים לתיקון חלק מהמומים. המבקש טען שהמשיבה התרשלה בטיפול הרפואי שהעניקה לו. לכתב התביעה צורפה חוות דעת רפואיות של כירורג לב-חזה ומומחה בתחום הנפשי. המשיבה טענה שלא התרשלה וצירפה לכתב הגנתה חוות דעת מומחה של כירורג ילדים, ומומחה בתחום הנפשי.

בית המשפט המחוזי מינה מומחה לכירורגיית לב-חזה. בחוות דעתו ציין המומחה שהוא נמנע מלהתייחס לניתוח השני ולהשלכותיו כי ניתוח זה אינו מצוי בתחום מומחיותו והמליץ לבית המשפט להיוועץ במומחה לכירורגיה כללית בילדים.

 בדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי ביקש המבקש  למנות מומחה בתחום כירורגיית ילדים. בית המשפט העיר שהתובעים לא הגישו חוות דעת בנושא ולא ניתנה החלטה בבקשה. המבקש הגיש בקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום כירורגיית ילדים. המשיבה התנגדה לבקשה, וטענה שבקשה זהה כבר נדחתה, והבקשה הוגשה בשיהוי שמצדיק את דחייתה. כן טענה שיש לדחות את הבקשה, כי המבקש לא הגיש חוות דעת בתחום כירורגיית ילדים והבקשה היא ניסיון לבצע מקצה שיפורים לתביעה כדי שמומחה יחווה דעתו ביחס לטענות לרשלנות שהמבקש לא הצליח לבסס.

בית המשפט המחוזי דחה את בקשת המבקש למינוי מומחה מטעמו בתחום כירורגיית ילדים וציין שהבקשה כבר נדונה והובהר שלא ימונה מומחה נוסף. בית המשפט המחוזי ציין שההליך מתנהל כבר למעלה מחמש שנים, ובקשת המבקש הוגשה בשיהוי ניכר ואינה מתאימה לשלב המתקדם שבו מצוי ההליך.

 על החלטה זו הוגשה בקשת ערעור לבית המשפט העליון.

 המבקש טוען שבבקשתו למינוי המומחה, שעלתה בשלב מוקדם יותר, לא ניתנה החלטה בבקשה. טענותיו לרשלנות מבוססות בחוות דעתו של המומחה מטעמו. המבקש טוען שלא ניתן לייחס לו מחדל דיוני, כשהמשיבה והמומחה מטעמה לא טענו להיעדר מומחיות מצד המומחה מטעמו, עד לאחר מתן חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט. המבקש מוסיף שלבית המשפט סמכות למנות מומחה מטעמו בכל עת, ובית המשפט המחוזי שגה בהפעלת שיקול דעתו לנוכח המלצתו של המומחה. המבקש היפנה לפסיקה שבה נקבע שכאשר מומחה מטעם בית המשפט ממליץ על מינויו של מומחה נוסף בתחום אחר, ניתן למנות את המומחה הנוסף גם כשהתובע לא הגיש חוות דעת בתחום. נטען כי בית המשפט המחוזי שגה כשהעדיף שיקולים של פרוצדורה על פני חקר האמת ומשך ההליך סביר בשל מורכבות המקרה.

המשיבה טוענת, שמדובר בהחלטה דיונית שערכאת הערעור לא נוטה להתערב בה. דין הבקשה להידחות כי המשיבה מלכתחילה סברה שככל שיוחלט למנות מומחה, יש למנות מומחה לכירורגיית ילדים, אבל בקשתה נדחתה על ידי בית המשפט ולכן אין למנות מומחה נוסף בשלב הזה. אשר לפסיקה שאליה הפנה המבקש נטען שבאותו ענין, המומחה מטעם בית המשפט לא חיווה דעתו לגבי הממצאים שבמומחיות המומחה הנוסף, בעוד שבענייננו המומחה קבע שלדעתו שאין ראיה להתרשלות בתחום של כירורגיית ילדים.

 בית המשפט העליון החליט לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור.

 בית המשפט העליון ציין שהשגה על החלטות ביניים של הערכאה הדיונית תיעשה דרך כלל במסגרת ערעור על פסק הדין אלא אם שוכנע בית המשפט שהערעור על ההחלטה שיידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, ישפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה. בית המשפט סבור שמקרה זה בא בגדר המקרים החריגים האלה.

בית המשפט העליון היפנה לתקנה 88 לתקנות סדר הדין האזרחי, שקובעת שבית המשפט רשאי בכל עת למנות מומחה, כמה מומחים או צוות מומחים מטעמו. בית המשפט רשאי למנות מומחה מטעמו בין אם הוגשו חוות דעת מטעם הצדדים ובין אם לאו . סמכות זו קיימת בכל שלב של ההליך, וכבר הודגש בפסיקה שכאשר נותר בלבו של בית המשפט ספק בשאלה מקצועית שבמחלוקת, לא זו בלבד שהוא רשאי למנות מומחה מטעמו בכל שלב, אלא שלעתים ראוי לעשות כן, וזאת גם לאחר שמיעת הראיות ובמקרים המתאימים אף לאחר הגשת הסיכומים.

 בית המשפט המחוזי הורה על מינוי מומחה מטעמו לאחר שמצא שנסיבות המקרה, מורכבותו והמחלוקות בין חוות הדעת הרפואיות שהוגשו על ידי הצדדים מצדיקות מינוי כזה. העובדה שבדיעבד התגלה שהמומחה שמונה אינו בעל המומחיות הנדרשת אינה אמורה לשנות את עמדתו של בית המשפט שלפיה, לשם הכרעה במחלוקות שהתגלעו בין הצדדים, נדרש למנות מומחה מטעמו.

ומוסיף בית המשפט העליון שהדברים נכונים עוד יותר כשהמומחה מטעם בית המשפט המליץ למנות מומחה בתחום האמור. לעניין זה נקבע לא אחת כי יש לייחס משקל ממשי להמלצה של מומחה מטעם בית המשפט למנות מומחים לתחומים נוספים, שכן מדובר בעניין שמצוי בתחום מומחיותו.

העובדה שהמבקש לא צירף לתביעתו חוות דעת של מומחה לתחום כירורגיית ילדים, אין בה, כשלעצמה, כדי לשלול את סמכותו  של בית המשפט למנות מומחה מטעמו. פסיקת בית משפט הכירה באפשרות הנתונה לערכאה הדיונית למנות מומחה נוסף בהתאם להמלצת המומחה מטעמה, גם אם בעלי הדין לא הגישו חוות דעת בנדון. בית המשפט העליון סבר שהיה על בית המשפט המחוזי לקבל את המלצת המומחה מטעמו ולמנות מומחה בתחום כירורגית ילדים.

בית המשפט העליון היה ער לשלב המתקדם שבו מצוי ההליך, אבל למרות זאת היה  סבור, שהחשיבות שראה בית המשפט המחוזי במינוי מומחה, שיסייע להכריע במחלוקות שבין המומחים מטעם הצדדים, גוברת בנסיבות העניין על שיקולי היעילות שציין בית המשפט המחוזי בהחלטתו.

בסיכומו של דבר, בית המשפט העליון קיבל את הערעור והורה על מינוי מומחה לכירורגיה כללית בילדים והורה שבית המשפט המחוזי יקבע את המומחה.