המלחמה בראי הביטוח: עקב מלחמת חרבות ברזל, אם הסתיימה תקופת ההתיישנות של תביעה יראו את תקופת ההתיישנות כאילו טרם הסתיימה

הוראות אלה יחולו גם לתקופת התיישנות שנקבעה בחיקוק אחר

ג'ון גבע - שלומי הדר, משרד עורכי דין (2025)

בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים נדונה תביעתו של איליה אמינוב (להלן: "התובע") ע"י ב"כ עו"ד גורן נגד מיטב גמל ופנסיה בע"מ (להלן:"הנתבעת") ע"י ב"כ עו"ד סול.  פסק הדין ק"ג 10959-04-24  מפי כבוד השופטת שרה ברוינר ישרזדה נשיאה, נציג  ציבור העובדים  מר בעז סנדרוב ונציגת ציבור המעסיקים גב' לאה בר אילן. ניתן בח' טבת תשפ"ה, 08 ינואר 2025.

לבית הדין  הוגשה תביעה האם  כדין נדחתה תביעת התובע לתגמולים מהנתבעת מחמת התיישנות.

התובע חדל מעבודתו בשל תאונה. לטענת התובע, הוא היה עמית פעיל בנתבעת עם כיסוי ביטוחי למקרה של פנסיית נכות ושחרור מפרמיות.  כשפנה אל הנתבעת בדרישה לפיצויי פנסיית נכות, דרישתו נדחתה על הסף. הנבע טענה שמאחר שבהתאם לתקנון הקרן המקיפה תביעה תתיישן לאחר 3 שנים ממועד האירוע המזכה ובמועד הגשת התביעה חלפו שלוש שנים ממועד האירוע המזכה, התביעה התיישנה.

התובע טען שתביעתו לא התיישנה בנסיבות הנוגעות למלחמת חרבות ברזל. לטענת התובע, לאור הוראות תיקון 8 לחוק ההתיישנות (תיקון שבוצע בעקבות פרוץ מלחמת "חרבות ברזל") תביעת הנכות לא התיישנה שכן המועד להתיישנות הוארך, ומכאן שבפועל בעת פנייתו לנתבעת, ואף במועד הגשת התביעה טרם חלפו 3 שנים מעת התרחשות  האירוע המזכה. לטענתו, לשון התיקון אינה מפרידה בין תביעות שתקופת ההתיישנות לגביהן קבועה בחוק לבין תביעות שתקופת ההתיישנות  הקצרה יותר שלהן נקבעו בהסכם.

מנגד, טוענת הנתבעת כי בעניינינו מדובר בהסדר תקנוני הסכמי, לכן אין תחולה של התיקון על תביעת התובע. התובעת מוסיפה שהיא מנוהלת על בסיס ערבות הדדית בין העמיתים בקרן ואינה רשאית להעדיף עמית אחד על פני שאר העמיתים ותשלום פנסיית נכות לעמית, שאינו זכאי לכך על פי התקנון, מבוצע על חשבון יתר העמיתים בקרן ומהווה הפרה של חובת הנאמנות של הקרן כלפי כלל העמיתים. כמו כן, טוענת הנתבעת כי התובע פעל בניגוד להוראות תקנון הקרן ולא מיצה הלכה למעשה את זכויותיו בקרן הפנסיה.

 בית הדין  היפנה לחוק ההתיישנות בו נקבע שהתיישנות באירוע שאינו מקרקעין עומדת על שבע שנים וכן שרשאים בעלי הדין להסכים, בחוזה נפרד בכתב, על תקופת התיישנות ארוכה מן הקבועה בחוק ובתביעה שעניינה אינו מקרקעין גם על תקופת התיישנות קצרה מן הקבועה בחוק ובלבד שלא תקצר מששה חדשים.

הצדדים אינם חלוקים על כך שהתקנון מהווה הסכם, שבו הוסכם על תקופת התיישנות קצרה  מהקבוע בחוק ההתיישנות ושעל פי התיקון הוסף סעיף, שקובע שאם הסתיימה תקופת ההתיישנות של תביעה, בין במקרקעין ובין באירוע שאינו מקרקעין, בתקופה שמיום 7 באוקטובר 2023 עד ערב תחילתו של התיקון, יראו את תקופת ההתיישנות כאילו טרם הסתיימה, ולא תבוא במניין התקופה שמיום 7 באוקטובר 2023 ועד יום 6 באפריל 2024. וכי הוראות סעיף זה יחולו גם לעניין תקופת התיישנות בתביעה שנקבעה  בחיקוק אחר.

 הנתבעת  הפנתה לדברים  שנכתבו בדברי ההסבר להצעת חוק ההתיישנות (תיקון מס' 9- הוראת שעה- חרבות ברזל) התשפ"ד- 2024. בית הדין ציין שבעניינים רבים ישנו פער גדול מאד בין נוסח הצעת החוק לבין נוסח החוק שנתקבל בסופו של דבר. על פי הצעת החוק הייתה צריכה להיות הוראה מפורשת לפיה גם תקופות התיישנות חוזיות מקוצרות מוארכות נוכח מלחמת חרבות ברזל. למרות זאת, הוראה זו לא נכללה בנוסח התיקון, אשר התקבל כפי שלא הוחלה הוראה המאריכה תקופות התיישנות הסכמיות.

בדברי ההסבר בהצעת החוק נכתב, שמוצע להחיל את ההסדר גם על תקופות התיישנות מוסכמות הקצרות מאלה הקבועות בחוק. סעיף 19 לחוק מאפשר לצדדים להאריך או לקצר את תקופת ההתיישנות בחוזה נפרד בכתב. הוצע כי עילת ההשעיה ועילת ההארכה המוצעות יחולו גם על תקופה מוסכמת קצרה מן הקבוע בחוק במקרים אלה, שבהם התקופות קצרות ממה שהחוק קובע, ובשל אילוצי פעולות האיבה והלחימה, קיים חשש כי תקופת ההתיישנות המוסכמת תחלוף בלי שהצדדים ייערכו לכך מראש (למשל על ידי ניהול משא ומתן להאריכה). למעשה לא התקיים כל דיון  בסוגיית החלת התיקון גם על התיישנות הסכמית ובפועל הושמט הסעיף שדן בהתיישנות הסכמית מלשון החוק שהתקבלה.

בית הדין קבע שעל אף שלכאורה היה מקום לסבור שעצם השמטת הסעיף מדברת בעד עצמה ומלמדת שהמחוקק לא התכוון להחיל את התיקון גם על התיישנות הסכמית, בית הדין  הגיע למסקנה שזה לא המצב.

בית הדין קיבל את טענת התובע, שלשון התיקון עצמה אינה מבחינה בין  תקופת התיישנות של תביעה שקבועה בחיקוק לבין זו שקבועה בהסכם. כלומר, לשון החוק עצמו אינה מצריכה להידרש לפרשנותו נוכח העולה מהצעת החוק. לא ברור מה הצורך בהתייחסות ספציפית להתיישנות הסכמית, כאשר לשון התיקון ברורה ועוסקת בסעיף הרלבנטי במצב בו הסתיימה תקופת ההתיישנות של תביעה.  גם לגבי תביעה שתקופת ההתיישנות שלה מוגדרת בהסכם ניתן להחיל הסעיף כלשונו.

כמו כן עצם הכללת סעיף המסייג תחולת התיקון בעניינים מסוימים, מצביעה על כך שאין כוונה לסייג עניינים אחרים- כגון ההתיישנות ההסכמית.

בית הדין הוסיף שגם תכלית התיקון מתיישבת עם המסקנה הזו. התיקון נועד למנוע פגיעה באוכלוסיות שונות בשל התרחשות התיישנות במהלך התקופה הראשונה של מלחמת חרבות ברזל, מתוך נקודת מוצא שהתקופה לא איפשרה התנהלות רגילה המאפיינת חיי יום יום. לשון התיקון מבחינה בעיקרה בין מקרקעין לבין אירוע שאינו מקרקעין. דווקא כיון שתקופת התיישנות ארוכה, כגון זו שבמקרקעין, יכולה להכיל גם את אותם חודשי מלחמה, קל וחומר שהדברים נכונים ביחס לתקופה הסכמית, שקצרה יותר משבע השנים. החריג שנוגע להארכה בדיעבד של תקופת התיישנות שכבר הסתימה, הוחל גם על מקרקעין, למרות תקופת התיישנות משמעותית שקימת לגביהם בלאו הכי. אם כך מדובר בבן בנו של קל וחומר.

לכן בית הדין  קבע שהתיקון חל גם על תביעתו של התובע ועל הנתבעת להידרש לגוף טענותיו, ולדון בהתאם בתביעתו בשל האירוע המזכה.

בית הדין  קיבל את בתביעה.

 ** עד למועד כתיבת שורות אלה, לא ידוע הוגש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.