המבטחת מנועה מלהגיש תביעת שיבוב כי בשם מבוטחיה נקובים גם קבלני המשנה

המחוזי: משהכירה המבטחת בכיסוי הביטוחי היא אינה יכולה לתבוע את מבוטחיה כאחראים לנזק

ג'ון גבע - שלומי הדר, משרד עורכי דין (2025)

בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו נדונה תביעתה של הראל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "התובעת") ע"י ב"כ עו"ד מ' היכל נגד בייטמן הנדסה בע"מ (נמחקה( להלן:"הנתבעת 1" ) מולק - לפידות בע"מ (הלן: " הנתבעת 2" או "מולק") ע"י ב"כ עו"ד ש' שחק,  גרין פאנל יישום מערכות אנרגיה סולארית בע"מ (הלן: " הנתבעת 3 או "גרין פאנל") ע"י ב"כ עו"ד ו' סולמי-הירשפלד ממשרד ע"ד גנות - עמיקם ואלון בוקובזה (הלן: " הנתבעת 4" או "אלון") ע"י ב"כ עו"ד א' נוריאל ומנורה מבטחים ביטוח בע"מ (הלן: " הנתבעת 5") ע"י ב"כ עו"ד ש' שחק.  נגד גרין פאנל יישום מערכות אנרגיה סולארית בע"מ ודוד תותי (להן:" הצד השלישי 1-2") ע"י ב"כ עו"ד ו' סולמי-הירשפלד ממשרד ע"ד גנות - עמיקם ואלון בוקובזה (להן:" הצד השלישי 3") ע"י ב"כ עו"ד א' נוריאל. פסק הדין ת"א 48844-09-16 מפי כבוד השופט ארז יקואל, סגן נשיא ניתן ב ז' טבת תשפ"ה, 07 ינואר 2025 .

לבית המשפט המחוזי הוגשה תביעה שיבוב של התובעת, ששילמה תגמולי ביטוח למבוטחת סימנס ישראל וכעת היא תובעת שיפוי מהנתבעים, שלטענתה אחראים לנזק.

הנתבעים, מצדם, גורסים כי פעולותיהם ממילא מכוסות בפוליסת הביטוח של הראל, בהיותם קבלני משנה של סימנס, ומשכך מנועה הראל מהגשת תביעה נגדם. הנתבעים מכחישים את אחריותם, וחלקם אף שלחו הודעות צד שלישי כנגד אחרים.

השאלה העיקרית שבמוקד המחלוקת היא, אם חלה על מי מהנתבעים חבות לשפות את הראל בגין נזקה.

סימנס פעלה כקבלן ראשי בפרוייקט להקמת חווה סולארית. היא שכרה את מולק  לייצור המעמדים עליהם יותקנו הפאנלים. מולק, התקשרה עם גרין פאנל ומסרה לה לביצוע העבודות באתר. גרין פאנל שכרה את אלון לפרוק ארגזי עץ. במהלך עבודתו של אלון פרצה שריפה באתר שהגיעה גם לארגזים, שבהם היו מאוחסנים מאות פאנלים של סימנס שניזוקו. הסיבה המסתברת  לפרוץ השריפה היא גץ לוהט שניצת מפעולת ניסור הארגזים הריקים וגרם להתלקחות.

הראל שילמה לסימנס תגמולי ביטוח ונשאה בשכר מומחים וחוקרים מכאן התביעה.

לטענת הראל, האחריות לנזק נעוצה בארבעת הנתבעים 5-2. אלון הוא אחראי הישיר, שלא נקט באמצעי זהירות סבירים. מולק וגרין פאנל נושאות באחריות נוכח רשלנותן, משאיפשרו לאלון לבצע פעולות באתר מבלי שווידאו את כשירותו ולא נקטו באמצעי הביטחון הנדרשים. למולק יש אחריות חוזית כלפי סימנס, שהיא  אחראית לכל מעשה או מחדל רשלני מצד קבלני המשנה שיועסקו על ידה. ומנורה אחראית כמבטחת של מולק בביטוח אחריות כלפי צדדים שלישיים, ובביטוח רכוש או עבודות קבלניות.

הנתבעים הכחישו את אחריותם לנזק וטענו, שמתוקף היותם קבלן משנה מטעם סימנס, קיים כיסוי ביטוחי לפעולותיהם בגדר פוליסת הביטוח שהנפיקה הראל ועל כן היא מנועה מלחזור אל הנתבעים בתביעת שיבוב.

בית המשפט המחוזי היפנה להלכה, שאין אפשרות לתביעת שיבוב של המבטח כנגד המבוטח עצמו, ובכלל זה גם מבוטח משותף. הראל טענה,  שההלכה הזו נקבעה בפסיקה כשהפוליסה כללה ויתור מפורש של המבטח על זכות השיבוב כלפי המבוטח שאינו מתקיים בענייננו.

בית המשפט המחוזי הדגיש, שקיימים מקרים שבהם לא ניתן לממש את זכות התחלוף, מאחר שמדובר במזיק שהוא מבוטח משותף לפי הפוליסה. על פי הפרשנות שהתקבעה, אין בידו של מבטח לממש את זכות השיבוב כלפי מבוטח משותף וזאת כאשר הצד השלישי, הנושא באחריות לנזק, הוא מבוטח משותף, המבטח אינו רשאי להיפרע ממנו במסגרת התחלוף. כאשר הפוליסה מכסה מספר מבוטחים קשורים, כגון קבלן ראשי וקבלן משנה המבטח אינו זכאי להיפרע מהמבוטח המזיק בשמו של המבוטח התמים בגין נזק שנגרם למושא הביטוח. לכן גם אם מסמכי פוליסת הביטוח אינם כוללים ויתור מפורש על זכות התחלוף כלפי מבוטח משותף לא ניתן לממש את זכות התחלוף.

היות וקבלני המשנה הוגדרו כמבוטחים בפוליסה לא ניתן לחזור אליהם בתביעת שיבוב , ולכן אין לייחס חשיבות לשאלה אם הנתבעים נכללים במסגרת סעיף הויתור על זכויות שיבוב בפוליסה שחל רק נגד יועצים ומתכננים הקשורים בעבודת הפרויקט.

לטענת הראל, העובדה שמולק נטלה על עצמה אחריות חוזית לנזק שתגרום לסימנס ועשתה ביטוח לנזק מבהירה שלא הייתה ציפייה מצד מולק להיות מבוטחת בפוליסת הראל. בית המשפט  המחוזי קבע שמשהוגדרו בפוליסת הראל קבלני המשנה כמבוטחים, אין מקום להתנערות מהתחייבות רק משום שיש ביטוח עצמאי למולק. תיתכן אפשרות שהסדרת ביטוח אחריותה של מולק כלפי צד שלישי יצרה הגנה כפולה. מההוראות החוזיות בין סימנס לבין מולק לא ניתן להסיק על היקף חלותה של פוליסת הראל, שנוסחה מעיד על עצמה.

עוד טענה הראל,  שלפרק הרכוש בפוליסה אין רלוונטיות לנתבעים, בגלל שהרכוש שניזוק הוא רכושה של סימנס ולא רכושם שלהם. הראל הפנתה לסעיף 55(א) לחוק חוזה הביטוח, שקובע את חבות המבטח לשפות בעד נזק שנגרם למבוטח או למוטב.  היות והנכס שניזוק אינו של הנתבעים ברור שלא נגרם להם כל נזק כתוצאה משריפת הפאנלים. בית המשפט המחוזי לא קיבל את הטענה כי מטענתה של הראל עולה שלא ייתכן, שאדם יינזק כתוצאה מנזק שנגרם לנכס של אחר, אבל סעיף 55(ב) לחוק שולל זאת במפורש וקובע שהנכס המבוטח יכול שיהיה של המבוטח או של זולתו. נזקם של הנתבעים בהרס הפאנלים שבבעלות סימנס מתבטא בכך שהם נתבעים כעת על ידי הראל לשאת באחריות. מכאן גם האבסורד כי הראל היא גם המבטחת של הנתבעים מפני נזק, וגם זאת שמחוללת שכביכול את הנזק בעצם התביעה לתשלום.

הראל טענה, שבעת ניסור ארגזים לצורך פינויים מהאתר, לא פעלו הנתבעים כקבלני משנה של סימנס. חיתוך הארגזים אינו כלול במסגרת עבודות הפרויקט, עליהן חל הביטוח. האינטרס של מולק בפינוי הארגזים, שעברו לבעלותה,  היה על מנת למכור אותם. פירוקם והשטחתם של הארגזים נעשה לתועלתן של מולק או גרין פאנל, ולא לצורך קידום המטרה של הפרויקט, לשמה נעשה הביטוח. בית המשפט המחוזי ציין שאכן בהסכם בין סימנס ומולק לא צויינה סוגיית פירוק  הארגזים אך ההסכם התייחס לחובת מולק לפנות את הארגזים מהאתר. בית המשפט המחוזי סבור שהפיצול שמבקשת הראל ליצר בין פינוי הארגזים לבין ניסורם הוא מלאכותי. בית המשפט קבע שהליך פינוי הארגזים מהאתר, לרבות חיתוכם הוא חלק בלתי נפרד מעבודות הפרויקט, ולכן מכוסה בפוליסת הראל. מולק, גרין פאנל ואלון הם קבלני משנה מטעם סימנס, ולפיכך פעולותיהם בגדרו של הפרויקט מכוסות בביטוח. כפועל יוצא מכך, מנועה הראל מלחזור אליהם בתביעת שיבוב.

מעבר לנדרש בית המשפט  המחוזי מצא להתייחס לאחריות לקרות הנזק וקבע, שגם אם פעולותיו של אלון גרמו לנזק, אין בהן כדי לקבוע שהאחריות המשפטית היא שלו כי הוא נשכר לבצע את העבודה על ידי גרין פאנל, שהורתה לו, בהתאם להנחיות סימנס לנסר את הארגזים באמצעות מסור-דיסק. בית המשפט היפנה לסעיף 13 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] שקובע את חבותו של מעביד למעשי עובדו. ולסעיף 14 לפקודת הנזיקין, אשר קובע אחריות דומה במקרה של יחסי שליחות. בית המשפט קבע שהאחריות למעשיו של אלון אינה שלו היות ופעל במסגרת תפקידו וביצע את מה שהוטל עליו. לכן האחריות היא של מעסיקתו, גרין פאנל. אבל לא מדובר באחריות מלאה והעיקרית, כי היוזמה לניסור הארגזים הריקים, בסמוך לארגזים המלאים, הייתה של ממונה הבטיחות באתר מטעם סימנס ולכן קבע בית המשפט שעיקר האחריות לנזק רובצת לפתחה של סימנס. גרין פאנל מילאה אחר הנחיות סימנס, ולכן אין מקום להטיל את האחריות על מולק לפעולות גרין פאנל, שלא פעלה כעצמאית בשטח.  הואיל ולא  נמצא מקום להטלת אחריות על מולק, אין מקום להטיל את האחריות על מבטחתה, מנורה. עוד קבע בית המשפט המחוזי שהתביעה נגד מנורה התיישנה.

בית המשפט  המחוזי דחה את התביעה.  משכך, לא היה צורך להידרש להודעות לצדדים שלישיים.

 ** עד למועד כתיבת שורות אלה, לא ידוע אם הוגש ערעור לבית המשפט העליון.