האם יש בחקירה סמויה משום פגיעה בפרטיות של המבוטח בעת בירור תביעה סיעודית

כשיש למבטחת יסוד סביר להניח שיכולתו התפקודית של המבוטח שונה מהמידע שברשותה היא רשאית לבצע חקירה סמויה בתנאים ובמגבלות

ג'ון גבע - שלומי הדר, משרד עורכי דין (2025)

בבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב -יפו  נדונה תביעתו של ליב רוטנשטרייך (להלן: "התובע") נגד הראל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הנתבעת"). פסק הדין תק (ת"א) 22663-04-24 מפי כבוד השופטת נורית טביב מזרחי ניתן ב י' טבת תשפ"ה, 10 ינואר 2025.

לבית המשפט הוגשה תביעה כספית לתשלום פיצויים בגין פגיעה בזכות לפרטיות לפי חוק הגנת הפרטיות.

התובע הגיש לנתבעת תביעת ביטוח לתגמולי ביטוח סיעודי בגין מצב סיעודי נטען. הנתבעת ביצעה הערכת תפקוד רפואית באמצעות מומחה מטעמה. כן ביצעה חקירה פרטית באמצעות חברת חקירות. על-פי ממצאי ההערכה וחקירה פרטית, נדחתה תביעת תגמולי הביטוח הסיעודי בשל ממצאים לפיהם התובע לא עונה להגדרה סיעודית.

התובע טען לפגיעה בפרטיותו. לטענתו הנתבעת פגעה בפרטיותו והפרה את חוק הגנת הפרטיות במסגרת החקירה שבוצעה, הן במסירת מידע רפואי חסוי ביחס אליו לחוקרים טרם החקירה והן בביצוע החקירה ללא שניתן לו עדכון וללא ידיעתו. התובע טען כי הוא זכאי לסעד של פיצויים בהתאם לנזק שנגרם לו בגין הפגיעה בפרטיותו.

הנתבעת טענה שיש לדחות את התביעה, כי לא הובאה כל ראיה המצביעה על פגיעה בפרטיותו. לטענתה, לא היה לה מספיק מידע ולכן בוצעה החקירה. לטענתה לא הועבר מידע חסוי אודות התובע והיא פעלה כדין, בהתאם לפוליסות המתירות לה לבצע חקירה לצורך בירור זכאות ובאופן התואם את הוראות המפקח על הביטוח (חוזר 2021-1-9) המאפשר ביצוע חקירות במסגרת בירור תביעות סיעוד. עוד טענה הנתבעת כי לא נגרם ולא הוכח נזק.

בית המשפט היפנה לסעיף 4 לחוק הגנת הפרטיות, שקובע שפגיעה בפרטיות היא עוולה אזרחית. החוק מפרט שורת פעולות שהמחוקק מצא להגדירן כפגיעה בפרטיות ובהן בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו. מובן שבפעולה של חקירה סמויה שטומנת בחובה בילוש והתחקות, גלומה באופן אינהרנטי פגיעה בזכות לפרטיות, המהווה זכות יסוד. דברים אלה מקבלים משנה תוקף כשמדובר בבילוש והתחקות על רקע מצבו הרפואי של אדם, המהווה חלק אינטגרלי מצנעת הפרט.

סעיף 18 לחוק הגנת הפרטיות מעניק הגנה במשפט פלילי או אזרחי בין היתר בגין פגיעה בפרטיות, שבוצעה בנסיבות שבהן הייתה מוטלת על הפוגע חובה חוקית או מקצועית לעשותה, וכן לפגיעה בפרטיות שנעשתה תוך ביצוע עיסוקו של הפוגע כדין ובמהלך עבודתו הרגיל, ובלבד שלא נעשתה דרך פרסום ברבים. בית המשפט הוסיף שחברות הביטוח אינן רשויות מנהליות אך יש לבחון מהו העיגון להתנהלות הנתבעת כחברת ביטוח בביצוע חקירה סמויה.

בית המשפט מבאר כי הוראות המפקח על הביטוח  בנוגע ליישוב תביעות בביטוח סיעודי מתייחסות באופן פרטני למקרה בו חברת ביטוח מבקשת לעשות שימוש בחקירה לצורך בחינת יכולתו התפקודית של מבוטח ושצריך שביצוע חקירה תיעשה בתום לב, בענייניות, ביסודיות, במקצועיות, בשקיפות, בהוגנות , באופן שישמור על כבודו של המבוטח ושיצמצם, ככל הניתן, את הטרחה שלו. מהוראות המפקח על הביטוח עולה שלמרות שבביצוע חקירות סמויות יש משום פגיעה אינהרנטית בפרטיות, כאשר יש לחברת הביטוח יסוד סביר להעריך כי יכולתו התפקודית של המבוטח,  במועד שבו היא מבקשת לעשות שימוש בחקירה,  שונה מהמידע שברשותה, היא רשאית לצפות בתפקודו היומיומי של הנבדק באמצעות חקירה סמויה, בתנאים ובמגבלות. נדרש לבצע את החקירה בהתאם להוראות חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה. הפסיקה הכירה בכך שמעצם אופי התפקיד, רשאי ואף אמור החוקר הפרטי לפגוע במידת מה ובתנאים מסויימים בפרטיות.

הנתבעת הפנתה לשלושת הפוליסות בהן מבוטח התובע, במסגרתן נכתב במפורש כי החברה יכולה לבצע חקירה על חשבונה. הנתבעת ציינה שמאחר והתובע הגיש תביעת סיעוד והנתונים בביטוח לאומי היו גבוליים, ביקשה הנתבעת לבצע חקירה. לטענתה, מותר לבצע חקירות וחברות הביטוח מבצעות חקירות מעין אלה כעניין שבשגרה במסגרת בירורי תביעות ביטוח. החקירה בוצעה לפי הכללים, לא היה בה משום פגיעה בפרטיות התובע כי לא נכנסו לביתו ולא צילמו אותו בביתו. לחברת החקירות מועברים שמות את מי רוצים לחקור ומה לבדוק.

בית המשפט קבע, שלא הוכח שהופרו המגבלות שבעצם ביצוע החקירה ולקראתה, ולא נמצא שנפגעה פרטיותו של התובע באופן שאינו עולה בקנה אחד עם הוראות המפקח על הביטוח. הנתבעת ביצעה את החקירה בהתאם לאמות המידה ולמגבלות שנקבעו בחוזר המפקח על הביטוח, החקירה בוצעה ברשות הרבים ולא הועברו מסמכים או פרטים אישיים או רפואיים לחברת החקירות.

אשר לטענת התובע, שנציגי הנתבעת לא עדכנו אותו לקראת החקירה וערכו אותה באופן סמוי קבע בית המשפט שהמפקח על הביטוח התיר לחברות הביטוח במקרים המתאימים ובהגבלות המנויות לבצע חקירות סמויות והאפשרות לביצוע חקירות צוינה גם בפוליסות של התובע. ומוסיף בית המשפט שאכן, יש בחקירה סמויה משום פגיעה אינהרנטית בפרטיות, ולכן היא שמורה למקרים המתאימים בלבד והמפקח על הביטוח קבע באילו מקרים והגבלות שבהן ניתן לבצע אותן.

בית המשפט קבע, שלא הוכח שהנתבעת פגעה בפרטיות התובע באופן שמהווה הפרת הוראות חוק הגנת הפרטיות, לקראת ובמסגרת החקירה שבוצעה ביחס לתובע בשים לב להוראות המפקח על הביטוח שלא הוכח שהופרו, ובהתאם לאמור בפוליסות הביטוח הרלוונטיות והוראת סעיף 18 לחוק הגנת הפרטיות. כמו כן לא הוכח שנגרם בשל אותה פגיעה נטענת וכל שנטען הוא צורך אפשרי עתידי שהתובע יזדקק לחוות דעת רפואיות ומשפטיות מטעמו להוכחת הנזק. מדובר בנזק תיאורטי וערטילאי.

 בית המשפט דחה את התביעה.

  ** עד למועד כתיבת שורות אלה, לא ידוע אם הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי.