תוך כמה זמן ניתן להגיש הודעה כנגד צד שלישי?
ג'ון גבע - הדר, משרד עורכי דין (2023)
בבית משפט השלום ברחובות נדונה בקשתה של חברת הביטוח איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הנתבעת" ו/או "המבקשת"). נגד ראובן עמיר וגל טני (להלן: "התובעים" ו/או "המשיבים"), (ת"א 52582-10-21) החלטה של בית המשפט שניתנה בתאריך 25 במאי 2023, מפי כבוד השופטת אושרית הובר היימן. שמות באי כוח הצדדים לא צויינו בפסק הדין.
בית המשפט דן בבקשתה של הנתבעת למתן אורכה לצורך הגשת הודעה לצדדים שלישיים, שהוגשה לאחר דיון קדם המשפט לראשונה. בבקשתה ביקשה הנתבעת להגיש הודעה לצדדי ג', הקבלן והקונסטרוקטור, שתכננו ובנו את הבית מושא התביעה (להלן: "הגורמים הנוספים").
התביעה היא תביעה כספית, שהגישו התובעים כנגד הנתבעת שהינה החברה המבטחת את בית מגוריהם, בטענה לחובת פיצוי בגין מקרה ביטוח. במסגרת כתב ההגנה של הנתבעת זו לא ביקשה לצרף צדדים שלישיים כך שלמעשה, הבקשה הועלתה לראשונה כ-שנה לאחר שהוגש כתב ההגנה. לטענת התובעת, זו העלתה את הבקשה בשל חוות דעת מומחה התובעים שמעלה את האפשרות שגורמים שלישיים עשויים להיות אחראים לנזק למבנה. אולם, בית המשפט ציין שהנתונים שמסרו התובעים היו ידועים לנתבעת כבר באותה עת.
לטענתה של המבקשת, הטיפול בתיק התעכב עקב מצבו הבריאותי של ב"כ הנתבעת מה שמצדיק את העיכוב בבקשה. לגופה של הבקשה נטען, שהנתבעת טוענת לאורך כל הדרך שלא קמה לה חבות בגין הנזקים הנטענים. כמו כן, טענה כי "שעה שמקור ו/או גורם הנזקים הבלעדי הינו באחריותם ונגרם כשאלו תכננו ו/או הקימו ו/או פיקחו על הקמת הנכס נשוא התובענה". לבסוף, אף הוסיפה המבקשת, כי שיקולי יעילות, חיסכון, צדק וחשש מהכרעות סותרות, מחייבים היענות לבקשתה.
המשיבים התנגדו לבקשה, הן לעניין עיתוי הגשתה והן לגופה, טענו כי אין רלוונטיות לצירופם של צדדי ג', לצורך בירור המחלוקת שבבסיס התביעה העיקרית, וחבותה של הנתבעת כלפי התובעים מכוח הפוליסה.
בית המשפט החליט לדחות את הבקשה. את החלטתו ביסס על החלטה שניתנה ע"י כב' שופטת בית המשפט העליון, רות רונן ב ב – רע"א 1298/23 תלמוד תורה מחזיקי הדת נ' פלוני (09.03.23), שם נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטות דיוניות של בימ"ש המחוזי לדחות את בקשת המבקשים לצרף צדדים נוספים כנתבעים לתביעה שהוגשה נגדם, או לחלופין להתיר להם להגיש הודעת צד שלישי לגורמים הנדרשים. שם הבחין בית המשפט בין מקרה בו טוען הנתבע, כי אם הוא יימצא אחראי כלפי התובע, תקום חובה של הצד שלישי לשפותו; לבין מקרה בו הנתבע טוען כי הוא אינו אחראי כלל לנזקיו הנטענים של התובע, וכי מאן דהוא אחר הוא האחראי להם.
במקרה הנדון, טוענת הנתבעת כי העובדות המתוארות בכתב התביעה אינן מקימות אירוע ביטוחי, בהתאם לתנאי הפוליסה, וכי האחראים הבלעדיים לנזקי התובעים הם הגורמים שביקשה לצרף. מכך הסיק בית המשפט, טענתה העיקרית של המבקשת איננה כי הגורמים הנוספים, נגדם היא מבקשת להגיש הודעת צד ג', אחראים לשפותה ואף לא כי הגורמים הנוספים חבים עימה יחד ולחוד. הטענה היא, כי אותם גורמים נוספים – ולא המבקשת – הם האחראים לנזקיהם הנטענים של התובעים. בנסיבות אלו, קבע בית המשפט בהתאם להלכה לעיל שהאפשרות להגיש הודעת צד ג' בשלב זה הינה מצומצמת יותר.
כמו כן, התייחס בית המשפט לכך שהבקשה הוגשה כשנה וארבעה חודשים לאחר שהוגש כתב התביעה, וכשנה לאחר הגשת כתב ההגנה, לאחר שהתקיימו הליכים מקדמיים והוגשו חוות דעת מומחים מטעם התובעים. הפגיעה הצפויה בתובעים מתעצמת נוכח השאלות שבמומחיות אשר במחלוקת, שהרי כל בעל דין שיצורף רשאי יהיה לצרף חוות דעת מומחים מטעמו ואף יתרה מכך.
מנגד, בית המשפט ראה את הפגיעה הצפויה בנתבעת, ככל שתידחה הבקשה, מצומצמת יותר, שעה שפתוחה בפניה הדרך לנהל הליך עצמאי כנגד אותם גורמים נוספים, אם וכאשר תחויב בחיוב כלשהו כלפי התובעים. בית המשפט אף העיר, שבפני התובעים עמדה האפשרות לצרף את הגורמים הנוספים כנתבעים ישירים בתביעה העיקרית ועומדת להם, גם כעת, האפשרות לבקש לתקן את כתב התביעה בדרך של צירופם. התובעים בחרו שלא לעשות כן. חזקה על התובעים, כי שקלו את כלל השיקולים הרלוונטיים, לרבות הסיכון שתידחה התביעה כנגד הנתבעת היחידה בהליך.
סוף דבר: במכלול הטעמים שפורטו לעיל, סוג הטענות שהועלו כנגד הגורמים הנוספים והמועד שבו הועלתה הבקשה, בית המשפט דחה את הבקשה, והטיל על המבקשת הוצאות בסך של 1,750 ₪.
עד לכתיבת שורות אלה לא ידוע אם הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי