העליון : האם מגיעים פיצויים עקב ביטול עסקת רכישת רכב?

ג'ון גבע - הדר, משרד עורכי דין (2023)

בבית משפט השלום בנצרת נדונה תביעתו של מוחמד פלאח (להלן: "התובע") נגד קרסו מוטורס בע"מ. התובע יוצג ע"י עו"ד רובין יהושוע, והנתבעת יוצגה ע"י עו"ד נטלי שלו בוקאי ממשרד עורכי דין אסף ורשה. פסק הדין (ת"א 15605-11-18), ניתן ביום 09 בנובמבר 2023 מפי כבוד השופט דניאל קירס; פסק הדין בערעור (ע"א 18942-01-23) ניתן ביום 07 בפברואר 2023, מפי כבוד השופט עראפת טאהא; פסק הדין בבקשת רשות הערעור (רע"א 2761/23) ניתן בבית המשפט העליון ביום 13 ביוני 2023, מפי כבוד השופטת דפנה ברק ארז. 

ענייננו בתביעה שהגיש התובע כנגד הנתבעת, חברה שעוסקת בייבוא וייצוא רכבים, לביטול עסקה ופיצויים בגין רכב שקנה ממנה, אשר לטענתו, הגיע עם פגמים ובהם- חלודה בגחון הרכב; "זריקת זנב" של הרכב ותגובות לא טבעיות ותקינות; חוסר אפשרות לראות באמצעות המראה האמצעית את החלון האחורי; סדק במנגנון בית המראה.

לאחר שמונה בתיק מומחה מטעם בית המשפט (להלן: "המומחה"), אשר בהתאם להלכה הפסוקה, כאשר יש שתי חוות דעת מכל צד, יעדיף בית המשפט את המומחה מטעמו על פני חוות הדעת של שני הצדדים.המומחה מטעם בית המשפט קבע, כי הרכב תקין ונעדר ליקויים כלשהם להם טען התובע.  לעניין הטענה בדבר הימצאות החלודה ברכב, קבע המומחה כי סימני החלודה שנטענו שהיו בעת בדיקת הרכב ע"י מומחה התובע כבר נעלמו, וכי החלודה שנמצאה על צינור הפליטה אינה דבר חריג, והינה חלודה שמתפתחת ולא נעצרת כחלק מהשימוש הטבעי ברכב. בית המשפט קבע, שעל אף שהמומחה לא שלל בחוות דעתו שהיו סימני חלודה בעת הרכישה, שהרי הבדיקה מטעמו נעשתה שנתיים לאחר רכישת הרכב, וכי קביעה בדבר חלודה שהופיעה על צינור הפליטה שנתיים לאחר מכן, אין בה כדי לבסס את טענת התובע כי בעת מסירת הרכב הייתה חלודה בתחתית הרכב, שהגם אותה חלודה הנטענת כאמור, כבר נעלמה. לעניין הטענות בדבר "זריקת זנב" ותגובות לא טבעיות ותקינות של הרכב קבע בית המשפט, כי משסירב התובע לבצע נסיעת מבחן ע"י המומחה, יש לדחות את הטענה. לעניין הטענה בדבר הסדק  בבית המראה קבע בית המשפט כי בהסתמך על קביעה המומחה כי נוכח המועד שבדק את רכב התובע, לא ניתן לקבוע אם הרכב נמסר לתובע כאשר בית המראה סדוק; על כן בית המשפט דחה גם טענה זו. לאור כך בית המשפט דחה את תביעתו של התובע והשית עליו הוצאות בסך של 4000 ₪ וכן שכר טרחת עורך דין בסך של 19,000 ₪.  

בהמשך, הגיש התובע ערעור לבית המשפט המחוזי ובו טען בעיקר טענות הקשורות לממצאים העובדתיים אליהם הגיע בית משפט השלום, אשר לדעתו אינם יכולים לעמוד נוכח העובדות. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של התובע/ המערער נוכח ההלכה הפסוקה בדבר אי התערבות ערכאת הערעור בממצאים עובדתיים של הערכאה הדיונית אלא במקרים חריגים. בית המשפט המחוזי הדגיש, שהלכה זו מתחזקת בייחוד כאשר מדובר בקביעות עובדתיות בהתבסס על חוות דעת של מומחה אחד שהערכאה הדיונית העדיפה על פני חוות דעת של מומחה אחר, ולא כל שכן כאשר המומחים התייצבו להעיד בפני בית המשפט על חוות דעתם. בנוסף בית המשפט המחוזי  קבע, כי המערער לא הצביע על טעות בחוות הדעת אשר הצדיקה סטייה מחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, שכן בהתאם להלכה הפסוקה בית המשפט לא יסטה בנקל מחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט אלא רק במקרים מיוחדים, ובייחוד כאשר הערכאה הדיונית היא זו שמינתה את המומחה, התרשמה ממנו באופן חיובי וקיבלה את ממצאיו ומסקנותיו כאמינים.

לאחר פסק דינו של בית המשפט המחוזי בערעור, התובע אף הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון דחה את בקשת הערעור וקבע,  כי למעשה התובע שב וחוזר על טענותיו שהעלה בבית המשפט המחוזי, וכי בקשת רשות הערעור איננה עומדת ברף המחמיר למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" בהתאם לתקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי. כמו כן בית המשפט העליון קבע, כי המקרה שהונח בפניו איננו מעורר שאלה משפטית עקרונית או שדחיית הבקשה עלול לגרום למבקש עיוות דין. בנוסף, בית המשפט העליון  הזכיר,  כי בהתאם להלכה הפסוקה, בשבתו כערכאת ערעור, הוא איננו נוטה להתערב בממצאים עובדתיים שנקבעו בערכאה הדיונית, קל וחומר כאשר מדובר בערעור ב"גלגול שלישי". 

לפיכך נדחתה הבקשה לערור שהוגשה לבית המשפט העליון.