גלגולה של שריפה בבית עסק, דחיית התביעה, תלונה במשטרה וסופו של הסיפור בתשלום חלקי

עו"ד ג'ון גבע

בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד נדונה תביעתם של אלין פנחס ומור פנחס (להלן: "התובעים") כנגד מנורה מבטחים ביטוח (להלן: "הנתבעת"). שמות באי כוח הצדדים לא צוינו בפסק הדין (תא (מרכז) 6899-12-13) אשר ניתן ביוני 2020, מפי כבוד השופטת דפנה בלטמן קדראי.

בפני בית המשפט הונחה תביעת התובעים לקבלת פיצויים בגין נזקים שנגרמו להם כתוצאה משריפה שהתחוללה במחסן החנות שבבעלותם.

בשנת 2010, רגעים ספורים לאחר שיצאו התובעים מן החנות שבבעלותם, פרצה שריפה בחנות וגרמה לנזקים כבדים למלאי, לתכולת בית העסק ולמבנה. בזמנים הרלוונטיים לתביעה, ביטחה הנתבעת (להלן: "מנורה") את החנות בפוליסה מסוג "חנות בקניון" אשר העניקה כיסוי ביטוחי במקרה של שריפה ואובדן הכנסות בגין מקרה ביטוח.

מנורה מינתה אנשי מקצוע מטעמה לחקירת אירוע השריפה, אשר הגיעו למסקנה כי מקור השריפה בהצתה מכוונת מצד התובעים. בהתאם לכך, דחתה מנורה את תביעת תגמולי הביטוח שהגישו התובעים ואף הגישה תלונה למשטרה בגין הצתה וכוונה לקבלת דבר במרמה.

הסוגיות בהן בית המשפט צריך היה להכריע הן בשאלות האם זכאים התובעים לתגמולי הביטוח ולפיצויים בגין הפרת חוזה הביטוח, והאם עצם הגשת התלונה למשטרה, אשר הובילה להליך פלילי, עשויה להקים עוולה בנזיקין בנסיבות העניין.

התובעים טענו כי במקום שמנורה תברר את חבותה ביושר ובהגינות, היא ניסתה לחמוק מאחריותה, בטענה שהתובעים הציתו את החנות שבבעלותם במטרה לזכות בתגמולי ביטוח. עוד טענו התובעים, כי מנורה הגישה תלונת שווא למשטרה וכתוצאה ממנה הוגש נגד התובעים כתב אישום לו קדמו הליכי חקירה פוגעניים, לרבות מעצר ופרסומים מבישים. לבסוף ציינו התובעים, כי הרשעתם בוטלה על ידי שופט בית המשפט המחוזי, שמצא כי הינם אנשים נורמטיביים אשר סבלו כתוצאה מהליך פלילי פוגעני. כמו כן, התובעים העריכו את נזקיהם בסך של 10 מיליון ₪.

מנגד, מנורה טענה כי מבדיקה יסודית שנערכה על ידי בעלי מקצוע מטעמה, נמצא כי לא התקיים אירוע ביטוחי בבית העסק אלא הצתה מכוונת על ידי התובעים במטרה לקבל תגמולי ביטוח. עוד טענה מנורה, כי התובעים הסתירו מהחוקרים מטעמה פרטים מהותיים ועל רקע זאת, החליטה לדחות את תביעת התובעים. לבסוף, מנורה טענה כי לאור ממצאי הבדיקה לא היה מנוס אלא להגיש תלונה במשטרה, שנחקרה באופן עצמאי על ידי המשטרה, אשר החליטה לנקוט בהליך פלילי ולהגיש כתב אישום נגד התובעים.

לאחר שמיעת טענות הצדדים ובחינת הראיות בתיק, קבע בית המשפט כי דין התביעה להתקבל בחלקה.

תחילה, ציין בית המשפט כי מנורה לא עמדה במידת ההוכחה שהוטלה עליה. שכן, מנורה לא הצליחה לשלול את תרחיש השריפה שהוצע על ידי התובעים כתרחיש אפשרי, שהסתברותו אינה פחותה מתרחיש ההצתה. אומנם, מנורה הציגה ראיות מחשידות רבות, אך עם זאת, עוצמתן המצטברת לא עלתה לכדי הנטל הנדרש להוכחת מעשה ההצתה הנטען על ידה.

עוד הוסיף בית המשפט, כי קביעות חוקרי מנורה וטיעוניהם לגבי הגורם לשריפה, לא היו משכנעים מספיק ואף לא הוכיחו קיומו של מניע ממשי להצתה מכוונת של בית העסק על ידי התובעים. בהתאם לכך, סירובה של מנורה לשלם לתובעים תגמולי ביטוח על פי פוליסת הביטוח הייתה שלא כדין ועל כן, יש לראות במנורה כמי שהפרה את חוזה הביטוח.

זאת ועוד, בית המשפט ציין כי לא הייתה הצדקה מצד מנורה להגיש תלונה למשטרה בגין הצתה. הוכח כי לתובעים נגרמו נזקים כלכליים, כאב וצער רב כתוצאה מהחקירה המשטרתית ומההליך הפלילי שננקט נגדם. אך לא די בכך, בכדי להוכיח קיומה של עוולת הרשלנות. שכן, על התובעים היה הנטל להוכיח כי מנורה הגישה תלונת שווא למשטרה בעניין הצתת החנות, על יסוד חשד בלבד, ללא בדיקה כלשהי של העובדות, מתוך זדון, בלי סיבה סבירה ומצטברת, ושהאדם הסביר והנבון לא היה עושה כן. אלא, שהתובעים לא הוכיחו זאת.

וביתר פירוט; הוכח כי מנורה פעלה רבות, בסמיכות לאירוע השריפה, לבירור שאלת השריפה והגורמים לה, ועל כך לא התרשלה והסתמכותה על ממצאי בדיקותיה להגשת תלונה הייתה סבירה. כמו כן, המשטרה והפרקליטות, אשר בדקו ובחנו את הראיות, מצאו לנכון להגיש כתב אישום על יסוד התלונה שהוגשה. לפיכך, קבע בית המשפט כי הגשת תלונה על יסוד ממצאי מנורה הייתה החלטה סבירה בנסיבות העניין וכי נזקי התובעים נגרמו גם כתוצאה מהתנהלותם ושיקול דעתם של גורמי האכיפה.

יתרה מכך, בית המשפט ציין כי מנורה התקשרה עם אנשי מקצוע מיומנים ומנוסים לבחינת אירוע השריפה, אשר ערכו חקירה יסודית שבסופה הגיעו כולם למסקנה כי התובעים היו מעורבים בהצתת בית העסק ואף המליצו על הגשת תלונה למשטרה. כמו כן, מנורה קיבלה עדכונים שוטפים על הליך החקירה וממצאיה, והייתה רשאית לאמץ את מסקנות המומחים מטעמה ולהגיש תלונה במשטרה.

בנסיבות הללו, בית המשפט קבע כי אין לייחס למנורה זדון או רשלנות בהגשת התלונה במשטרה ועל כן דחה את התביעה הנזיקית של התובעים.

סוף דבר, בית המשפט קיבל את התביעה בחלקה וחייב את מנורה לשלם לתובעים פיצויים בסך 920,158 ₪ בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.