סירובה של מבטחת לתשלום תגמולי ביטוח בטענה שמדובר בנזק תוצאתי ומתמשך

ג'ון גבע - הדר, משרד עורכי דין (2023)

בבית המשפט השלום בתל אביב נדונה תביעתו של אילן משה (להלן: "התובע"), נגד סקוריטס סוכנות לביטוח בע"מ (להלן: "הנתבעת"). התובע יוצג ע"י ב"כ עוה"ד דב שמואלי; והנתבע יוצג ע"י ב"כ עוה"ד רועי לוי. פסק הדין (תאד"מ 57503-09-22) ניתן ביום 23 באפריל 2023 מפי כבוד השופט נצר סמארה.

מדובר בתביעה, שהגיש התובע כנגד המבטחת שלו, בה הוא עותר לפיצויים בגין נזקים, שאירעו לרכבו. במועד הרלוונטי לתובענה, עת התובע היה במהלכה של נסיעה, ניזוק ונפגע רכבו מסלע, שהיה במסלול נסיעתו.

התובע טוען, כי הוא זכאי לפיצויים מהנתבעת וזאת מכמה טעמים- (1) כחלק מבדיקת השמאי הוזמן מהנדס לבדיקת הרכב וזה קבע כי מדובר באירוע תאונתי; (2) התובע שיתף פעולה עם הנתבעת ועם החוקר מטעמה באופן מלא.

מנגד, הנתבעת טוענת, כי דין התביעה להידחות וזאת משום, שהתובע למעשה הכשיל ומנע מחברת הביטוח את בירור חבותה, בכך, שסירב לתת לה ייפוי כוח לשם הוצאת איכון מהאיתורן, שהותקן ברכבו. לאור האמור, נמנע ממנה לברר את האירוע הביטוחי, ומשכך, פטורה היא מכל חבות. עוד מוסיפה, הנתבעת, כי אירוע התאונה או חלק ממנו לא נחשב כאירוע תאונתי כפי המוגדר בפוליסה; לשיטתה, יש להפריד את הנזקים לשניים: נזק, שייתכן ונגרם מהאירוע התאונתי, ונזק מתמשך, תוצאתי, שנגרם מהמשך השימוש ברכב. נזק מתמשך תוצאתי שכזה, לטענת הנתבעת, אינו מכוסה, אינו מהווה מקרה ביטוח ומוחרג מהפוליסה.

בית המשפט דן ופסק: לעניין שאלת הכיסוי הביטוחי- בית המשפט דחה את טענתה של הנתבעת בקשר לאי שיתוף פעולה מצד התובע וקבע, כי מדוח האיכון לכתב התשובה של התובע והודעות הדוא"ל בין התובע לנציג הנתבעת, דווקא ניתן ללמוד הפוך- כי, התובע שיתף פעולה עם הנתבעת. 

עצם קרות התאונה- בית המשפט קבע, כי מעיון בדו"ח האיתוראן, שצירף התובע לכתב התשובה, ניתן לראות, כי רכב התובע אכן היה מצוי במיקום התאונה כפי הנטען. כמו כן, הן התובע והן אחיו העידו בפני בית המשפט ובפני החוקר מטעם הנתבעת וגרסתם באשר לקרות התאונה, נמצאה כקוהרנטית, אמינה וללא סתירות. כן, מצא בית המשפט את דבריהם של התובע ואחיו מהימנים, לפיהם, נתקלו בסלע, שלא במתכוון מכיוון, שלא הבחינו בו לפני פגיעת הרכב בו, ככל הנראה בשל הימצאותם של שיחים, שהסתירו אותו. יתרה מכך, בית המשפט דחה את טענתה של הנתבעת, לפיה, היה על התובע להודיע לבית המשפט על רצונו לחקור את החוקר מטעם הנתבעת בדיון, שכן החוקר אינו עד מומחה ודו"ח החוקר אינו נחשב כחוות דעת, ומשכך תקנה 81א(4) לתקסד"א אינה חלה על התובע בנסיבות העניין.

לאור כל האמור, קבע בית המשפט, כי גרסתו של התובע אמינה וכי היא עדיפה על פני גרסתה  של הנתבעת.

נזק תוצאתי ומתמשך- בית המשפט דחה את טענתה של הנתבעת באשר להיותו של הנזק תוצאתי ומתמשך, אשר אינו מכוסה בפוליסה. בית המשפט קבע, כי הנתבעת לא הוכיחה, שהיה על התובע לעצור בצד הדרך ולא להמשיך בנסיעה מיד עם התנגשותו בסלע, וכי מדובר בחוכמה, שבדיעבד בלבד. חיזוק לכך ניתן למצוא בחקירתו הנגדית של מהנדס הרכב, שאמר בעדותו, שהדבר תלוי במיומנותו של הנהג, וכי לא כל נהג בנסיבות העניין היה עוצר בצד ואינו ממשיך בנסיעה. כמו כן, התובע ואחיו העידו, כי לאחר ההתנגשות בסלע, לא נדלקה אף נורה בלוח המחוונים ולא הייתה כל נזילה מהגחון, אלא רק כאשר שמעו רעש מתיבת ההילוכים, הבינו, כי מדובר במשהו שמצריך טיפול ונסעו ישירות למוסך. משכך, בית המשפט קבע, כי אין להפריד בנזקים ולראות בנזק לתיבת ההילוכים כנזק תוצאתי מתמשך, אלא יש לראות בכך נזק אחד, שנגרם מההיתקלות בסלע. כן קבע בית המשפט, כי משהנזק נתמך בחוות דעת השמאי ובאסמכתאות, שצירף התובע, ומשלא נסתרה חוות דעת זו ע"י הנתבעת באמצעות שומה נגדית, שהרי יש לקבל את מלוא סכום התביעה.

סוף דבר: הנתבעת חויבה לשלם לתובע סך של 39,160 ₪ עבור נזקיו בצירוף של הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 6000 ₪. 

עד למועד כתיבת שורות אלו, לא ידוע האם הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי.