פוסטים אחרונים

נזק שנגרם לרכב ממכסה ביוב פתוח אינו בגדר סיכון טבעי רגיל

עו"ד ג'ון גבע

בבית משפט השלום בהרצליה נדונה תביעתה של מגדל חברה לביטוח (להלן: "התובעת") כנגד מי רמת גן בע"מ (להלן: "הנתבעת 1") וכנגד עיריית רמת גן (להלן: "הנתבעת 2"). שמות באי כוח הצדדים לא צוינו בפסק הדין (תא"מ (הרצ') 57495-08-18), אשר ניתן ביוני 2020, מפי כבוד הרשם הבכיר צחי אלמוג.

בפני בית המשפט הונחה תביעת שיבוב בגין נזקים שנגרמו לרכב אשר בוטח על ידי התובעת (להלן: "מגדל") עת ניזוק ממכסה ביוב הנמצא בתחום השיפוט של הנתבעת 2 (להלן: "העירייה"). הנתבעת 1 היא תאגיד מים (להלן: "התאגיד").

האירוע התרחש בשנת 2017, עת נסע הרכב הנפגע ברחוב ביאליק ברמת גן, כאשר לפתע נפגע הרכב ממכסה ביוב אשר לא נסגר כנדרש וגרם לחבלה ברכב.

מגדל טענה, כי לא הייתה לה או למבוטחה את האפשרות לדעת מה היו הנסיבות אשר גרמו לתאונה ולנזק שנגרם כתוצאה ממנה, וכי לתאגיד הייתה שליטה מלאה על האירוע, בשל העובדה שבור הביוב נמצא בתחום שיפוטו הבלעדי. עוד טענה מגדל, כי נסיבות התאונה התיישבו יותר עם המסקנה כי התאגיד התרשל ולא נקט בזהירות סבירה מאשר עם המסקנה שנקט בזהירות סבירה.

מנגד, התאגיד טען כי מבדיקת הקריאות שהתקבלו במוקד העירוני, עלה כי נהג הרכב כלל לא פתח קריאה על האירוע, דבר אשר העיד שלא היה ממש בטענתו. עוד טען התאגיד, כי המקום הבולט במכסה הביוב היה לכיוון הנסיעה של הרכב ובכך לא הייתה כל סכנה.

העירייה טענה כי כל מערכות הביוב והמים בתחומה של העיר רמת גן, הינן באחריות מוחלטת של תאגיד המים ולעירייה אין סמכות להתערב בפעולותיו.

לאחר שמיעת טענות הצדדים ובחינת הראיות בתיק, קבע בית המשפט כי דין התביעה כנגד התאגיד להתקבל ודין התביעה כנגד העירייה להידחות.

תחילה, ציין בית המשפט כי עדות נהג מגדל הייתה אמינה על כל חלקיה. הנהג ידע בבירור להצביע על המקום והמכסה ממנו נפגע וממילא לא היה לו עניין בשאלה מי ישלם את דמי הנזק.

עוד הוסיף בית המשפט, כי מדובר במכסה של בור ביוב המצוי באמצע הכביש, ועליו להיות מונח כך שלא יגרום כל נזק. עם זאת, עצם התרחשות הנזק ואופיו לימדו כי המכסה לא היה סגור ומונח כהלכה במקומו.

לפיכך, קבע בית המשפט כי מגדל עמדה בנטל והוכיחה את התרחשות האירוע ואת הקשר הסיבתי בין האירוע לבין הנזק הנגרם.

באשר לאחריותו של התאגיד, ציין בית המשפט כי מעבר לחובת הזהירות המושגית החלה על התאגיד כלפי הנהגים בכביש, קיימת גם חובת זהירות קונקרטית בין התאגיד למגדל בגין הנזק שהתרחש.

בית המשפט הדגיש, כי אין חובה על התאגיד למנוע כל סיכון שעלול להתרחש, אלא קמה לו חובת זהירות קונקרטית רק בגין סיכון בלתי סביר, ואחריותו תתגבש רק אם לא ננקטו אמצעי זהירות סבירים למניעת אותו סיכון.

בהתאם לזאת, קבע בית המשפט כי נזק שנגרם לרכב כתוצאה מהיתקלות בבור ביוב שמכסהו פתוח, אינו בגדר סיכון טבעי רגיל ולכן חובתו של התאגיד לסלק מכשולים מסוג זה. כמו כן, התאגיד אחראי לטיפול במכסי הביוב ולכן חלה עליו חובת זהירות כלפי כל בעל רכוש אשר עלול להיפגע כתוצאה מהיעדר טיפול נאות במפגע.

זאת ועוד, בית המשפט ציין כי הנטל הראייתי הוטל על כתפי התאגיד וזאת מכוח כלל הידיעה המיוחדת, אשר קובע כי מקום בו המידע נמצא בידיעתו הייחודית של הנתבע, די בכך שהתובע עמד בנטל קל של הבאת ראיות ראשוניות, כדי להעביר את נטל הבאת הראיות אל שכם הנתבע. יתרה מכך, אם מדובר במידע הנמצא בידיעתה הייחודית של רשות, ככל שלא תביא הרשות ראיות, הדבר עשוי להוביל לקביעת ממצא לחובתה.

בית המשפט קבע כי התאגיד לא עמד בנטל הראייתי שהוטל עליו, שכן הוא היחיד שיכול היה לדאוג להמצאת ראיות ולהביא מידע על הדיווחים השוטפים המתקבלים.

סוף דבר, בית המשפט קיבל את התביעה כנגד התאגיד וחייב אותו לשלם לתובעת סך של 10,749 ₪ בתוספת שכר טרחת עו"ד.

חיפוש על-פי תגיות

  יצחק שדה 17, מגדל נצבא, תל-אביב | טלפון: 03-6252444 |  פקס: 03-6252443

 

ג׳ון גבע, הדר ושות׳ משרד עורכי דין ומגשרים