top of page

פוסטים אחרונים

נדחתה תביעה נגד המבטחת בטענה שאין כיסוי ביטוחי עקב טענת המבוטח שהנזק נגרם עקב אירוע טרור

  • liad60
  • 20 ביוני
  • זמן קריאה 3 דקות

נזקים עקב מלחמה או ארוע טרור או אירוע איבה מכוסים על ידי המדינה מכח מס רכוש וקרן הפיצויים


ג'ון גבע - שלומי הדר, משרד עורכי דין (2025)

בבית משפט השלום בראשון לציון נדונה תביעתה של כלמוביל בע"מ (להלן: "התובעת") ע"י ב"כ עוה"ד אסף גולן נגד מדינת ישראל (להלן: "הנתבעת 1") ע"י ב"כ עוה"ד יעל אסיף ומנורה מבטחים חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הנתבעת 2") ע"י ב"כ עוה"ד אמיתי סביון . פסק הדין תאד"מ 13057-03-24  מפי כבוד הרשמת הבכירה דורון זיו-אב ניתן בב' טבת תשפ"ה, 02 ינואר 2025.


לבית המשפט הוגשה תביעה בגין נזקי רכוש, אשר נגרמו, לטענת התובעת, כתוצאה מאירוע טרור.


מאחר והנזקים במוקד אחד מבין שני מוקדי נזק, לא הוכרו על ידי המדינה ככאלה שנגרמו כתוצאה מאירוע טרור, הוגשה התביעה הן נגד הנתבעת 1 בטענה כי גם מקור הנזק במוקד הנזק שלא הוכר ככזה, הוא נזק כתוצאה מאירוע טרור, והן נגד הנתבעת 2 שמבטחת את רכב התובעת, בטענה שאם אכן לא מדובר בנזק כתוצאה מאירוע טרור, חלה חובה לתשלום תגמולי ביטוח, מכוח הפוליסה.


לטענת התובעת, חרף דו"ח המשטרה לפיו אירוע האיבה כלל נזק כתוצאה מזריקת מריצה על הרכב, נקבע על ידי מנהל מס רכוש וקרן הפיצויים כי אין מדובר באירוע כזה ולפיכך הנזק מכוסה בפוליסה, והנתבעת 2 חייבת בפיצוי התובעת בגין הנזק.


הנתבעת 1 טענה, כי יש לסלק התביעה על הסף, מאחר והדרך להשיג על החלטת המנהל המיוחד לפיה לא מדובר בנזק שמקורו באירוע איבה היא בהגשת ערר, ולא בהגשת תביעה.


הנתבעת 2 טענה, כי התובעת עצמה טוענת כי הנזק נגרם באירוע איבה ולפיכך הנזק אינו מכוסה בפוליסה, ויש לדחות את התביעה נגדה בהיעדר עילה ובהיעדר יריבות.


בימים אלו, בשל המצב הביטחוני והמלחמה, מתעוררות שאלות לגבי הכיסוי הביטוחי לו זכאי ציבור המבוטחים במקרה של נזק עקב מלחמה או פעולות טרור ואיבה מכוח פוליסות ביטוח שרכש. בכל פוליסת ביטוח מפורטים המקרים או הנזקים בגינם הפוליסה תזכה את המבוטח בתגמולי ביטוח. על מנת לדעת אם הפוליסה מכסה נזקים אגב מלחמה או פעולות איבה יש לבדוק את תנאי  הפוליסה ואת החריגים לכיסוי.


פוליסות ביטוח, שנמכרות על ידי חברות הביטוח, בדרך כלל אינן מכסות נזקי רכוש שנגרמו עקב מלחמה או פעולות איבה או טרור וזאת בשל הסיכון הגבוה והבלתי צפוי שכרוך בהן. כלומר הכיסוי הביטוחי לא יינתן אם הנזק נגרם עקב פעולה שכוונתה להוציא לפועל פיגוע או פעולה אלימה מכוונת. ההחרגה נובעת ממדיניות הסיכון של חברות הביטוח שמתקשות להעריך את היקף הנזק או הסיכוי להתרחשות כזו מבחינה כלכלית. נזקים אלו מבוטחים על ידי המדינה, מכוח חוק מס רכוש וקרן הפיצויים, התשכ"א-1961 ותקנותיו, שאחראית לתיקון הנזקים. הפיצוי מבוסס על קריטריונים ומטרתו להבטיח תמיכה כלכלית בנפגעים.


פוליסות רכב ודירה  בישראל מבוססות על תנאי פוליסה תיקנית שנקבעו בתקנות ואינן כוללות כיסוי לנזקי מלחמה או פעולות טרור. כיסוי טרור ניתן לרכוש תמורת תשלום נוסף בביטוחי דירות בביטוח מקיף לעסקים ובביטוח נגד אובדן רווחים. בביטוח רכוש עסקי במרבית המקרים ביטוח נזקי טרור לא כולל רכוש שנמצא מחוץ לגבולות הקו הירוק. יש הבדל בתנאים בפוליסות של מבטחים שונים בכל הקשור לתנאי הביטוח והפרמיה. בפוליסות יש הגבלה על אחריותם של המבטחים והיא בדרך כלל לסכום ההפרש שבין סכום הביטוח של הרכוש המבוטח לבין סכום הפיצוי שלו זכאי המבוטח מכוח חוק מס רכוש.


יצויין, כי פוליסות ביטוח המכסות מקרה מוות וקרנות הפנסיה החדשות אינן מחריגות את תשלומי תגמולי הביטוח או קצבת השארים.


בית המשפט, לאחר שעיין בכתבי הטענות ובצרופותיהם, שמע את טיעוני באי כוח הצדדים ועיין באסמכתאות אליהן הופנה, הגיע לכלל מסקנה כי דין התביעה להימחק כלפי הנתבעת 1, ולהידחות כלפי הנתבעת 2.


בית המשפט קבע, כי ביחס לנתבעת 2 התובעת אינה רשאית לטעון טענות עובדתיות חלופיות. אם הגרסה העובדתית של התובעת היא שהנזק נגרם כתוצאה מאירוע איבה, היא אינה יכולה  בשל שלילת הטענה על ידי המדינה לטעון, באותה נשימה, שהנזק לא נגרם באירוע איבה ולכן אמור להיות אירוע תאונתי על פי הפוליסה.


התובע נדרש להגיש טענות עובדתיות עקביות ומבוססות ולא ניתן להציג גרסאות שונות ומנוגדות של עובדות.


והוסיף בית המשפט וקבע, כי ביחס לנתבעת 1 בהתאם לתקנות מס רכוש לוועדת ערר, לפי תקנה 11 לתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), תשל"ג-1973, הגשת תביעה אינה הערוץ להשגה על החלטתו של מנהל קרן פיצוי במס רכוש וכדי להשיג על החלטה זו יש להגיש ערר:


"הרואה עצמו מקופח עקב החלטת המנהל לפי תקנה 7 או 8(א), או בהוראת המנהל לפי תקנה 7(א), או בתיקון החלטה לפי תקנה 9, רשאי תוך שלושים ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה לערור עליה לפני ועדת ערר".


השגה על החלטת ועדת הערר אמורה להיות מוגשת לבית המשפט המחוזי כפי שקבוע בסעיף 12א לתקנות.


בית המשפט הוסיף, כי בשל ייחודיות הנסיבות של הכרה באירוע טרור ביחס למוקד נזק אחד, ודחיית הטענה לאירוע טרור ביחס למוקד הנזק הנוסף הוא ממליץ לרשות המיסים להאריך את המועד להגשת ערר על ידי התובעת.


בית המשפט דחה את התביעה נגד הנתבעת 2 ומחק את התביעה נגד הנתבעת 1.


 ** עד למועד כתיבת שורות אלה, לא ידוע אם הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי.

 
 

חיפוש על-פי תגיות

bottom of page