משמעויות חידוש פוליסה והסתרת מידע מחברת הביטוח
עו"ד ג'ון גבע
בבית משפט השלום בראשון לציון נדונה תביעתה של אלבר ציי רכב (להלן: "התובעת") אשר יוצגה על ידי עו"ד חבקוק כנגד מתן כחלון (להלן: "הנתבע") אשר יוצג על ידי עו"ד רביד וכנגד איי. די. איי חברה לביטוח (להלן: "צד שלישי") אשר יוצגה על ידי עו"ד רוזלס. פסק הדין (תא"מ (ראשל"צ) 29239-09-18) ניתן במאי 2020, מפי כבוד השופט רפי ארניה.
בפני בית המשפט הונחה תביעה כספית אשר הוגשה על ידי התובעת כנגד הנתבע בגין נזקים שנגרמו לרכבה כתוצאה מתאונת דרכים. במסגרת התביעה, הגיש הנתבע הודעת צד ג' כנגד צד שלישי (להלן: "המבטחת") אשר ביטחה את רכבו בזמנים הרלוונטיים לתאונה.
בפברואר 2020, הגיעו התובעת והנתבע להסדר דיוני אשר קיבל תוקף של פסק דין, לפיו התביעה תתקבל באופן חלקי כך שהנתבע ישלם לתובעת סך של 57,244 ₪. לכן, לבית המשפט נותר לדון בהודעת צד ג' בלבד.
הנתבע ביטח את רכבו בפוליסת ביטוח צד ג' אצל המבטחת מיום 9.3.14, תוך חידוש הפוליסה מעת לעת. תקופת הביטוח בהתאם לפוליסה זו, הסתיימה ביום 28.2.17.
ביום 27.2.17 שלחה המבטחת מכתב לנתבע בו הודיעה לו על סיום תקופת הביטוח. במסגרת המכתב, צוין כי "אנו שומרים עבורך את ההצעה בתוקף עד ל-7 לחודש הנוכחי ומאפשרים לך לחדש אותה מתחילת החודש ברצף תוך שמירה על רצף ביטוחי..".
ביום 3.3.17 בשעה 8:00 היה רכב הנתבע מעורב בתאונת דרכים. מיד לאחר התאונה, שוחח הנתבע עם רעייתו וסיפר לה על התאונה.
מיד לאחר מכן, בשעה 8:15 לערך, שוחחה רעיית הנתבע עם נציגת המבטחת. במסגרת שיחה זו, חידשה את פוליסה הביטוח של הרכב, למפרע מיום 1.3.17. כמו כן, באותה שיחה רעיית הנתבע לא דיווחה לנציגת המבטחת על התרחשות אירוע התאונה.
בחלוף הימים, התברר למבטחת כי התאונה אירעה טרם חידוש הפוליסה בשיחת הטלפון שהתקיימה בין רעיית הנתבע לבין נציגת המבטחת ולכן, חזרה בה המבטחת והודיעה לנתבע על דחיית תביעת צד ג' בשל היעדר כיסוי ביטוחי.
הנתבע טען כי דחיית התביעה על ידי המבטחת נעשתה שלא כדין, שכן פוליסת הביטוח שלו חודשה תוך שמירה על רצף ביטוחי החל מיום 1.3.17, כפי שהציעה המבטחת במכתבה. בהתאם לזאת, טען הנתבע כי קיים כיסוי ביטוחי לאירוע התאונה.
מנגד, המבטחת כפרה בכיסוי הביטוחי וטענה כי חידוש הפוליסה נעשה לאחר התאונה. בהתאם לכך ולפי סעיף 16(א) לחוק חוזה הביטוח (להלן: "החוק"), חוזה הביטוח בטל. ולחילופין, טענה המבטחת כי הנתבע פעל בכוונת מרמה והפר את חובות הגילוי והדיווח בכך שהסתיר כי התאונה התרחשה טרם רכישת הפוליסה ועל כן, פטורה היא מחבותה.
לאחר שמיעת טענות הצדדים ובחינת הראיות בתיק, קבע בית המשפט כי דין ההודעה לצד ג' להידחות.
תחילה, עמד בית המשפט על סעיף 16(א) לחוק, אשר קובע כי חוזה שנכרת לאחר שמקרה הביטוח כבר אירע הינו חסר כל תוקף מחייב ומתבטל מאליו.
אמנם, בית המשפט הדגיש כי הצדדים רשאים להתנות על ההוראה הקבועה בסעיף 16(א) לחוק, ולתת לחוזה תוקף רטרואקטיבי. עם זאת, הדבר מותנה באי ידיעת הצדדים על אודות התרחשות מקרה הביטוח במועד שנכרת חוזה הביטוח. כלומר, המבוטח לא יהיה זכאי לכיסוי ביטוחי רטרואקטיבי בגין נזק אשר התרחש לפני כריתת החוזה, ובלבד שידע אודותיו.
עוד הוסיף בית המשפט כי במקרה הנדון, אלמנט אי הידיעה לא התקיים, שכן הנתבע ורעייתו ידעו היטב במועד חידוש הפוליסה, כי התאונה התרחשה.
זאת ועוד, בית המשפט ציין כי בעת שיחת הטלפון בין רעיית הנתבע לבין נציגת המבטחת, ידעה רעיית הנתבע אודות התרחשות התאונה, אך בחרה שלא לשתף את נציגת המבטחת במידע זה.
לפי כל המובא לעיל, בית המשפט קבע כי מאחר והתאונה התרחשה לפני שיחת החידוש ועריכת הפוליסה החדשה, והנתבע ואשתו ידעו אודות התאונה, הרי שבהתאם לסעיף 16(א) לחוק, הפוליסה החדשה בטלה, ונזקי התאונה אינם מכוסים בכיסוי ביטוחי בהתאם לה.
כמו כן, בית המשפט הדגיש כי המבטחת עמדה בנטל להוכיח את שני יסודותיו הראשונים של סעיף 25 לחוק ולכן, יש לראות בה כמי שהוכיחה לכאורה את קיומה של כוונת המרמה. לפיכך, אף מטעם זה היה לדחות את הודעת הצד השלישי.
סוף דבר, בית המשפט דחה את ההודעה לצד שלישי וחייב את הנתבע לשלם למבטחת את הוצאות המשפט ושכר טרחת עו"ד.