מחוזי: האם יש להעדיף את חוות דעתו של שמאי הפועל ברשות הפלסטינאית בקשר להערכת שווי של רכב פלסטינאי או של שמאי ישראלי?

הדיון הוחזר לבית משפט השלום כדי שישלים את הבדיקה בנושא היקף הנזק

ג'ון גבע - שלומי הדר, משרד עורכי דין (2025)

בבית משפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים נדון ערעורה של מנורה מבטחים ביטוח בע"מ  (להלן: "המערערת") ע"י ב"כ עו"ד אמיתי סביון נגד עבד אלחכים חלאיקה (להלן:"המשיב") ע"י ב"כ עו"ד אטראד.  פסק הדין ע"א 5039-11-24  מפי כב' השופט אלכסנדר רון. ניתן ב כ' טבת תשפ"ה, 20 ינואר 2025.

לבית המשפט המחוזי הוגש ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בבית שמש,  שקיבל את תביעת המשיב שהוגשה בגין נזקי רכוש שנגרמו לו לאחר שנפגעה מכוניתו בתאונת דרכים תוך שנפסק שנהג שהיה מבוטח על ידי המערערת גרם לתאונה זו.

הערעור מתייחס הן לקביעת האחריות והן לשאלת הנזק. לשאלת האחריות. ככל הנראה, לא הייתה בפני בית משפט השלום מחלוקת של ממש בשאלת האחריות ונקבע שהאחריות לגרימת התאונה רובצת על כתפי נהג רכב הנתבעים. לכן בית המשפט דחה את הערעור בשאלת האחריות, וקבע שהמערערת, חבה בנזקיו של המשיב.

בכל בנוגע להיקף הנזק, לבית משפט השלום הוגשו שתי חוות דעת, אחת מכל צד. ההפרש בין חוות הדעת, חריג וקיצוני שמגיע לפי שלוש וחצי בערך מן הסכום. בית משפט השלום העדיף במובהק את חוות הדעת של המשיב שנערכה על ידי שמאי פלסטינאי שבדק רכב פלסטינאי, בשונה משמאי הנתבעת, שהוא שמאי ישראלי, שנתן את חוות הדעת, כאילו מדובר היה ברכב ישראלי. בית המשפט השלום סבר ששאלת ערך הרכב, משמדובר ברכב פלסטינאי, יש להעדיף את חוות דעת של שמאי התובע, שהוא שמאי הפועל ברשות הפלסטינאית ואשר העריך את ערך הרכב בהתאם לשוויו ברשות הפלסטינאית. ערכו של רכב ברשות הפלסטינאית עשוי להיות שונה מערכו בישראל, ולעיתים גבוה יותר.

בית המשפט המחוזי ציין שלא ניתן לקבוע בשלב זה שאין מקום לקבל את מסקנותיו של בית משפט השלום בפסק דינו. אבל התנהלותו של בית המשפט השלום , הותירה בו תחושה של אי נוחות, לא רק בגלל הפער יוצא הדופן בין שתי חוות הדעת אלא גם בגלל מספר קביעות נלוות.

בפרט מצא בית המשפט המחוזי לציין שלא היה בידי המשיב להציג חשבוניות על תיקון בהיקף כספי שמתיישב עם חוות הדעת. בית המשפט המחוזי ציין שבהליך מהסוג הזה, נוקבת חוות דעת בנזק בסכום נתון, ובמועד סמוך משלם בעלי הרכב הניזוק סכום זה למוסכים. ניתן להניח שחזקה על בעל הרכב שניזוק, שלא היה מוציא את הכספים מכיסו בהיקף כספי שמתיישב עם חוות הדעת אלא אם כן סבר שאין מכך מנוס. במצב דברים זה יש בסיס להנחה שהסכום שבו נוקבת חוות הדעת ושיקול דעתו של בעל הרכב שהוציא את הכספים מכיסו,  עוד לפני שידע שיזכה בתביעתו, אלה שני נתונים שתומכים זה בזה ומחזקים זה את זה וניתן לכבד את טענות בעל הרכב הניזוק ואת ראיותיו לעניין זה. אלא, שבענייננו אין קבלות. בית המשפט השלום קיבל את טענת המשיב על בסיס חוות הדעת מטעמו, שתיקון המכונית ברשות הפלסטינית יקר בהרבה מתיקונה בישראל, בית המשפט קבע שאין לקבל מסקנה הזו כדבר המובן מאליו.

בית המשפט המחוזי סבר שמן הראוי ששמאי בכיר שלישי ואובייקטיבי, ייתן את דעתו לשתי חוות הדעת הסותרות. המחוזי היה  ער לעובדה שהשמאי לא יוכל לראות את הנזקים במכונית שתוקנה, בפרט לאור העובדה  שחלפו מאז שנים. כמו כן הוא ער לעובדה שנדרש לבצע את האבחנה בין שאלות שמאיות לבין שאלות משפטיות, כגון, האם, אכן יש לכמת את הנזק על פי המצב ברשות הפלסטינית.  בית המשפט המחוזי סבר שראוי להחזיר את ההליך לבית משפט השלום תוך מתן הוראות למינוי מומחה מטעמו כשלצידן הוראות משלימות שיבטיחו חוות דעת מיטבית גם באילוצים הקיימים.

בית המשפט המחוזי קבע שלשאלת הנזק בלבד יוחזר התיק לבית משפט השלום שימנה שמאי רכב, שמצוי גם במצב הדברים בישראל וגם במצב הדברים ברשות הפלסטינית. בית המשפט המחוזי סבר שהשמאי שימונה צריך שיהיה בעל ותק לפחות של חמש עשרה שנים כשמאי רכב. בית משפט השלום מוסמך לפנות ליו"ר איגוד השמאים, לבקש את המלצותיו, או להורות לו שימנה שמאי מטעמו. עוד קבע בית המשפט המחוזי שלא יתמנה שמאי שעובד בשגרה עם המערערת, ושיצהיר על היעדר היכרות עם שמאי הצדדים.

חוות הדעת תוכן על בסיס שתי חוות הדעת הקיימות, לצד חומר גולמי, ככל שיוכל השמאי להשיג בית משפט השלום יצווה על הצדדים להורות לשמאים מטעמם להעביר כל חומר שבידם לשמאי שימונה. ככל שלא יועבר חומר, מוסמך שמאי בית המשפט להעניק לנזק ראייתי זה, משקל מידתי וענייני.

ביחס לשאלות המשפטיות שבמחלוקת, בדגש מיוחד על השאלה האם נכון לערוך את חוות הדעת על בסיס המצב ברשות הפלשתינאית או על בסיס המצב בישראל, יכין המומחה את חוות דעתו כך שיינתן מענה לעמדה המשפטית של כל אחד מהצדדים, ויאפשר לבית משפט השלום, לאחר קבלת חוות הדעת, לפסוק, כשבפניו חוות דעת המניחה בפניו תשתית שמאית לפסיקה, ככל שיראה בית המשפט לנכון.

בית המשפט המחוזי קבע שלא ימנע מבית משפט השלום את שיקול הדעת לשנות מהחלטתו, להוסיף עליה או לגרוע ממנה, ככל שייראה לו ענייני ונכון. חוות הדעת של שמאי בית המשפט, תנומק ביסודיות.

בית המשפט המחוזי היה  סבור שלאחר שיתבצע מהלך שמאי משלים, ראוי שיכתוב בית משפט השלום פסק דין משלים חדש בשאלת הנזק, וזאת לאחר שמיעת טענות עדכניות מטעם הצדדים, גם בשאלה האם ראוי לשום את נזקי המשיב על פי המצב השמאי שהיה באותה עת ברשות הפלסטינית או על פי המצב השמאי שהיה בתקופה הרלוונטית בישראל. בית המשפט המחוזי קבע שפסק דין השלום  אינו מנומק כראוי בנקודה זו. יחד עם זאת הבהיר, שאין בפסק הדין דבר לגופה של שאלה זו, וככל שיסבור בית משפט השלום להיצמד למסקנותיו המקוריות ולהסתפק בהרחבת נימוקיו ובפירוטן, הדבר לגיטימי.

בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור של חברת מנורה בעניין היקף הנזק והחזיר את  הדיון לבית משפט השלום כדי שיפעל בהתאם להנחיות שפורטו.

 ** עד למועד כתיבת שורות אלה, לא ידוע הוגשה בקשת ערעור לבית המשפט העליון.