מהם התנאים להוכחת מודעותו של נהג בדבר התליית או פסילת רישיונו על מנת שהפסילה תשלול תגמולים מכוח הפוליסה?
ג'ון גבע - הדר, משרד עורכי דין (2023)
בבית משפט השלום ברמלה נדונה תביעתה של רונית מסיכה (להלן: "התובעת") נגד מגדל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הנתבעת"). פסק דין (ת"א 38839-11-20) שניתן בתאריך 17 במאי 2023, מפי כבוד השופט זיוון אלימי. את התובעת ייצגה עוה"ד רחלי אסרף סיני, ואת הנתבעת ייצגה עוה"ד עדי לירון ואח'.
ענייננו בתביעה כספית שהגישה התובעת נגד מבטחת רכבה, הנתבעת, בגין נזקים שנגרמו לרכב זה בתאונה. המחלוקת העיקרית בין הצדדים היא האם בעלה של התובעת, אשר נהג ברכב במועד התאונה, היה במועד זה בעל רישיון נהיגה בתוקף.
לא הייתה מחלוקת בין הצדדים לעניין העובדות ולפיהן במועד התאונה הרכב היה מבוטח על ידי הנתבעת, בהתאם להוראות הפוליסה רשאי לנהוג ברכב כל נהג שגילו מעל 30 שנים והוא בעל רישיון נהיגה בתוקף. במועד התאונה כאמור נהג ברכב בעלה של התובעת מר משה מסיכה (להלן: "מסיכה"), שגילו מעל 30.
המחלוקת בין הצדדים נסבה סביב השאלה האם לפי התנאים הקבועים בתקנה 549 לתקנות התעבורה, האם במועד התאונה רישיונו של מסיכה היה בתוקף, במידה והרישיון של מסיכה לא היה בתוקף, האם ידע על כך. כמו כן, במידה וייקבע שרישיונו כן היה בתוקף כך שהפוליסה תקפה, האם התובעת הוכיחה את הנזק שנגרם לה, והאם תהא זכאית לריבית מיוחדת לפי הוראות סעיף 28א לחוק חוזה הביטוח.
למסיכה נכון למועד התאונה היו 52 נקודות תקפות. תקנה 549(ג) לתקנות התעבורה תוקנה ביום 7.12.2021, ועל פי הנוסח שהיה קיים במועד בו צבר מסיכה את 52 הנקודות וכן במועד התאונה, חידוש הרישיון בתום שלושת חודשי הפסילה הותנה גם במעבר מבחן נהיגה עיוני (דרישה שבוטלה בתיקון מיום 7.12.2021). משום שמסיכה צבר 52 נקודות, היה עליו לעבור הן קורס בסיסי והן קורס נוסף (קורס ייעודי), בהתאם להוראות תקנות 549(א) ו- (ב) לתקנות התעבורה. אין מחלוקת כי מסיכה לא עבר את הקורס הבסיסי. במקרה כזה (בו לא בוצע הקורס) רשות הרישוי רשאית (אך לא חייבת) להתלות את רישיונו של הנהג. הודעת הפסילה נמסרה לכתובתו של מסיכה שנה ומספר חודשים לפני מועד התאונה, כך נקבע שבמועד התאונה פסילת רישיונו של מסיכה הייתה בתוקף.
לעניין השאלה האם מסיכה ידע על פסילת/התליית רישיונו- בהקשר זה ציין בית המשפט כי אין די בידיעה קונסטרוקטיבית על ההתליה ונדרשת ידיעה ממשית של הנהג. יש צורך להביא למודעותו של הנהג את דבר ההתליה או הפסילה של רישיונו על מנת שהפסילה תשתכלל. מסיכה אמנם אישר בעדותו שקיבל מעת לעת מסמכים ממשרד הרישוי אך לטענתו מעולם לא קיבל הודעה על התלייה או פסילת רישיונו.
ביהמ"ש קבע, כי חזקת המסירה הקבועה בתקנה 550(ב), חלה באופן ספציפי אך ורק על הודעות הנוגעות לביצוע אמצעי התיקון מכוח הוראות תקנה 549(א) ו-(ב) (אמצעי לביטול התליית הרישיון), ואינה חלה על הודעת פסילת הרישיון לפי תקנה 549(ג), ומשום שהנתבעת לא הציגה כל ראיה או עדות לכך שמסיכה קיבל את הודעת הפסילה, נקבע שהנתבעת לא הרימה את הנטל להוכיח, כי במועד התאונה נהג מסיכה למרות שרישיונו נפסל מכוח הוראות תקנה 549(ג) לתקנות התעבורה.
בבחינת ההודעות על התליית רישיונו של מסיכה מכוח הוראות תקנה 551(ה) לתקנות התעבורה, הוכח כי למסיכה נשלחו שתי הודעות על התליית רישיונו, לפני מועד התאונה. בית המשפט קבע כי "במקרה דנן לא הוצגה בפניי החלטה על התליית רישיונו של מסיכה, והנתבעת לא השכילה להציג עותקים של הודעות ההתליה. יחד עם זאת, בתעודת עובד הציבור ממשרד הרישוי צוין בבירור כי נשלחו למסיכה הודעות ההתליה."
בשל אובייקטיביות עדותו של עובד ציבור, בית המשפט סבר שזו מספיקה ברמת ההוכחה הנדרש בהליך אזרחי (מאזן הסתברויות), וכי ההתליה אכן נשלחה למסיכה, וכן הדבר נעשה בדואר רשום. התנאי השני לפי תקנה 550(ב) הוא שהדואר נשלח לכתובת הרשומה במאגר נתוני הנהגים שבמשרד התחבורה. הדבר לא עלה בבירור מהעדויות שהובאו בפני בית המשפט, אך בית המשפט מצא בשאר עדויותיו של מסיכה (שקיבל מעת לעת דברי דואר ממשרד התחבורה) שהדואר אכן נשלח לכתובתו הרשומה. לפיכך נקבע שבמועד התאונה נהג מסיכה ברכב כשהוא ללא רישיון בתוקף.
התובעת ניסתה להראות שמסיכה יצר קשר עם משרד התחבורה וקיים עמה שיחה של כ-עשר דקות אולם, זה לא הספיק בעיני בית המשפט לצורך ריפוי הפגם שנפל בהתנהלותו של מסיכה, ממספר סיבות ובעיקרן, ההנחה ש:
"לו היה מסיכה מפקיד את רישיונו מיד לאחר שהתברר לו בוודאות שקיימת בעיה וכי רישיונו הותלה ואף נפסל, וממהר להשלים את הקורס הבסיסי החסר ואת המבחן העיוני שנדרש לבצע, ניתן היה להאמין לטענתו לפיה אם היה יודע שקיימת בעיה היה מטפל בה מיד, אלא שכבר מצינו שלא כך הדבר."
לאור כל האמור, בית המשפט קבע כי במועד התאונה נהג מסיכה ברכב ללא רישיון בתוקף, וכפועל יוצא מכך הפוליסה שערכה התובעת אצל הנתבעת אינה מכסה את נזקי התאונה, ומשכך גם אין טעם לדון בשאלת הנזק.
סוף דבר: התביעה נדחתה, בית המשפט חייב את התובעת לשלם את הוצאות ניהול ההליך המשפטי של הנתבעת בסך כולל של 10,300 ₪.
נכון לכתיבת שורות אלה לא ידוע אם הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי בלוד.