פוסטים אחרונים

חיוב מבוטח למסירת חומרי חקירתו לידי המבטחת

עו"ד ג'ון גבע

בבית משפט השלום ברחובות נדונה בקשתה של הפניקס חברה לביטוח בע"מ (להלן: "המבקשת"), אשר יוצגה על ידי עו"ד יוסי שקואי, כנגד חן רומאו (להלן: "המשיב"), אשר יוצג על ידי עו"ד חן פלאצ'י וכנגד רימון הסעות בע"מ (ניתן פסק-דין). פסק הדין (ת"א (רח') 9003-12-18) ניתן באוגוסט 2020, מפי כבוד השופט ישראל פת.

בפני בית המשפט הונחה בקשת המבקשת (להלן: "הפניקס") להורות למשיב למסור לידיה את כתב האישום אשר הוגש בעניינו בגין נסיבות תאונת דרכים מושא תביעה אזרחית זו, וכן מסירת חומר חקירת המשטרה לידיה. ברקע הבקשה, תביעה לפיצויים בגין נזקי רכוש שנגרמו למבוטח הפניקס כתוצאה מתאונת דרכים.

המשיב לא הכחיש כי הוגש כנגדו כתב אישום, אלא שלטענתו אין כל גזר דין מרשיע כנגדו וכל שיש בנמצא הוא חומר חקירה בו נטענות האשמות לכאורה שטרם התבררו. עוד טען המשיב, כי כפר באותן האשמות והתיק עודנו מנוהל וקבוע להליך הוכחות. כמו כן, המשיב הפנה לסעיף 42 לפקודת הראיות, הקובע כי מתן הוראה על עיון בחומר חקירה נעשה במקום בו קיים גזר דין פלילי חלוט. לבסוף טען המשיב, כי הפניקס הייתה מודעת לקיומו של ההליך הפלילי עוד בעת הגשת התביעה, אך בחרה שלא לפעול לקבלת צו במעמד הגשת התביעה ועל כן, איחרה את המועד להגשת בקשה זו.

לאחר שמיעת טענות הצדדים, קבע בית המשפט כי דין הבקשה להתקבל ויש לאפשר להפניקס לעיין בכתב האישום ובתיק החקירה, ובמידת הצורך גם לאפשר לה להגיש ראיות מתוכו בכפוף לדיני הראיות ובכפוף לאיחור במועד הגשת הבקשה.

תחילה, עמד בית המשפט על סעיף 42א(א) לפקודת הראיות הקובע כי: "הממצאים והמסקנות של פסק דין חלוט במשפט פלילי, המרשיע את הנאשם, יהיו קבילים במשפט אזרחי כראיה לכאורה לאמור בהם אם המורשע או חליפו או מי שאחריותו נובעת מאחריות המורשע, ובכלל זה מי שחב בחובו הפסוק, הוא בעל דין במשפט האזרחי". בית המשפט עמד על פסיקה, לפיה ככל שאין מדובר בפסק דין פלילי מרשיע וחלוט, אז אין בפסק דין בהליך פלילי כדי לשמש ראיה במשפט אזרחי, שכן הוא בבחינת עדות שמועה.

כמו כן, עמד בית המשפט על סעיף 42ב לפקודת הראיות שעניינו במצב בו "הוגשה ראייה" וכך לשונו: "הוגשה ראיה כאמור בסעיף 42א, רשאי בית המשפט לעיין גם בכתב האישום, בפרוטוקול ובכל חומר אחר שהוגש במשפט הפלילי, אם ראה צורך בכך לשם הבהרת האמור בראיה". קרי, רק כאשר הוגש פסק דין מרשיע וחלוט, הקביל כראיה, רשאי בית המשפט לעיין גם בכתב האישום, בפרוטוקול ובכל חומר אחר במסגרת ההליך הפלילי. במקרה שפסק הדין עצמו אינו קביל כראיה, הרי שגם כתב האישום וכל חומר אחר שהוגש במשפט הפלילי אינו קביל.

בית המשפט הדגיש, כי הפניקס לא הגישה פסק דין מרשיע כראייה, מה גם שפסק דין כאמור לא קיים. על כן, סעיף 42ב לפקודת הראיות אינו מתקיים כלל, אלא הבקשה לעיין בכתב האישום ובתיק החקירה היא למעשה בקשה לגילוי ועיון במסמכים המצויים בידי המשיב עצמו או בידי צד ג' – המשטרה. גילוי זה מוסדר במסגרת תקנות 112-117 לתקנות סדר הדין האזרחי, והוא נועד לסייע לצדדים לכלכל את צעדיהם עת הם מודעים למסמכים ברשות היריב, וכן לייעל את ההליך ולסייע לבית המשפט לעשות צדק.

עוד הוסיף בית המשפט, כי הנחת המוצא היא שבהתדיינות אזרחית יש להבטיח גילוי רחב ככל הניתן של מידע הרלוונטי למחלוקת הנדונה בבית המשפט. כנגד הנחה זו, ניצבים ערכים נוספים ובכלל זה, יעילות ההליך המשפטי, הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים.

בית המשפט קבע כי במקרה הנדון, מדובר במסמכים רלוונטיים אשר היה בהם בכדי לייעל את ההליך המשפטי ובהתאם, יש לאפשר את גילוי המסמכים. אם המסמכים המבוקשים לא מצויים בידי המבקש, אין כל מניעה להורות למשיב לחתום על ייפוי כוח שיאפשר העתקת החומרים מהמשטרה או להורות למשטרה לעשות כן. כמו כן, מעת שהוגש כתב אישום הרי שהמסמכים בתיק החקירה גלויים אף בפני הנאשם-המשיב, ואין למנוע גם מהפניקס את האפשרות לעיין בהם, שעה שברור כי קיימת רלוונטיות למסמכים המצויים בתיק.

לפי כל המובא לעיל, בית המשפט קיבל את הבקשה וקבע כי יש לאפשר לחברת הפניקס לעיין בחומר החקירה שהוא רלוונטי לתביעה דנן. כמו כן, אילו תחפוץ הפניקס להגיש ראיות ספציפיות מתוך תיק החקירה, יהיה עליה לבקש להגישן כדין ולא ניתן להגישן רק בשל העובדה שהן מצויות בתיק החקירה.

סוף דבר, בית המשפט הורה למשיב להעביר לחברת הפניקס את כתב האישום ואת חומר החקירה או לחלופין, לחתום על ייפוי כוח המאפשר העתקת החומר המצוי בידי המשטרה או לחלופין, להורות למשטרה לאפשר למבקשת לעיין ולצלם חומר מתיק החומר בהליך הפלילי.

חיפוש על-פי תגיות

  יצחק שדה 17, מגדל נצבא, תל-אביב | טלפון: 03-6252444 |  פקס: 03-6252443

 

ג׳ון גבע, הדר ושות׳ משרד עורכי דין ומגשרים