חובת המבוטח להקטין את הנזק על ידי שימוש בחלפים זולים של המבטחת

המבטחת פטורה מתשלום חלק מתגמולי הביטוח הואיל והמבוטח לא איפשר לה לברר את חבותה ולהקטין את נזקיה

ג'ון גבע - שלומי הדר, משרד עורכי דין (2025)

בבית משפט השלום ברמלה נדונה תביעתו של אלכסנדר וייס  (להלן: "התובע") נגד מנורה מבטחים ביטוח בע"מ (להלן:"הנתבעת").  פסק הדין תאד"מ 13127-02-23  מפי כבוד השופט הישאם  אבו שחאדה. ניתן בו' טבת תשפ"ה, 06 ינואר 2025.

לבית המשפט הוגשה תביעה כספית לחייב את הנתבעת לשלם את  יתרת תגמולי הביטוח שלא שולמו בגין נזקי הרכב המבוטח שניזוק בתאונת דרכים.

התובע הוא בעלים של רכב שהיה מבוטח אצל הנתבעת בביטוח מקיף. לנתבעת יש רשימה של שמאים חיצוניים שעימם היא עובדת לצורך הכנת חוות דעת לגבי נזקים שנגרמים לרכבים שמבוטחים על ידה.  בנוסף, לנתבעת יש רשימה של מוסכי הסדר, שעימם יש הסכם שמכוחו אותם מוסכים מתקנים רכבים שמבוטחים על ידי הנתבעת. מטרת "ההסדר" היא לאפשר לתובעת לצמצמם עלויות. המבוטח אינו חייב לתקן את רכבו במוסך הסדר והוא רשאי ללכת לכל מוסך אחר לפי בחירתו.

התובע היה מעורב בתאונת דרכים שבה רכבו ניזוק. הוא פנה לשמאי מרשימת השמאים שהכין חוות דעת לגבי אומדן הנזק. הרכב תוקן במוסך שאיננו מוסך הסדר. הנתבעת שילמה למוסך המתקן חלק מעלות התיקון והתביעה הוגשה בגין היתרה שלא שולמה. הפער נובע משווי החלפים. הנתבעת לא חלקה על אומדן הנזק שנקבע בחוות הדעת של השמאי אולם לטענתה יש לה הסכם מיוחד עם יבואנית של חלפים לרכב שמכוחו היא יכולה לרכוש חלפים לרכב במחיר מוזל. מוסכי הסדר מקבלים את החלפים הללו לתיקון רכבים שמבוטחים על ידי הנתבעת. לטענת הנתבעת, השמאי כלל בחוות דעתו חלפים שהנתבעת הייתה יכולה לרכוש במחיר שהוא זול מהמחיר שהמוסך המתקן חייב את התובע עבורם. ולכן, היא רשאית לא לשלם למוסך את הסכום האמור.

התובע טוען,  שסירובה של הנתבעת לשלם למוסך את ההפרש הינו ניסיון פסול לחייבו לתקן את רכבו במוסך הסדר על מנת שהחלפים יירכשו דווקא מהחברה שמייבאת את החלפים עימה יש לה הסכם.  לטענתו הרכב תוקן בהתאם להנחיות של השמאי שמופיע ברשימת השמאים, חוות הדעת מחייבת את הנתבעת, גם אם מחיר החלפים הנקוב בחוות הדעת עולה על המחיר שהנתבעת יכולה לשלם עבורם.

בית המשפט דחה את טענתו של התובע שהנתבעת ניסתה להכריח אותו לתקן את הרכב במוסך הסדר. הנתבעת שלחה מכתב לתובע בו אישרה שאינה חולקת על הצעת התיקון. אולם, מחיר החלפים שצוין בהצעת התיקון גבוה מדי ועולה על המחיר שבו ניתן לרכוש את אותם חלפים מהספקים עמם עובדת המבטחת. לפיכך המבוטחת תפצה בגין החלפים שקבע השמאי, אך לאור חובת הקטנת הנזק הקבועה בסעיף 61(א) לחוק חוזה הביטוח ובהתאם להוראת הפוליסה שלפיה עומדת למבטחת הזכות לקבוע את דרך הפיצוי, הפיצוי בגין החלפים לא יעלה על עלות החלפים אצלה.

בית המשפט ציין שהמכתב מדבר בעד עצמו. הוא שומר על מלוא האינטרסים של התובע ועל מלוא האינטרסים של הנתבעת. הוא מבטיח לתובע את הזכות לתקן את הרכב בכל מוסך שייבחר,  כמו מכן , הוא מבטיח לתובע שכל סוגי התיקון שנזכרים בחוות הדעת של השמאי יבוצעו. הוא מכבד את חופש הפעולה של התובע ושל המוסך המתקן לקבל את החלפים מכל ספק אחר אך הוא שומר על עקרון הקטנת הנזק. אם הנתבעת, בשל מעמדה וכוחה בשוק הביטוח, יכולה לשלם פחות עבור אותם חלפים, אין הגיון שתשלם יותר וזאת בהתאם לכללי מסחר בסיסיים והוגנים בשוק חופשי. המוסך המתקן רשאי להזמין את החלפים מספקים אחרים. המבטחת הציעה שכדי שהמבוטח יעדכן את המוסך המתקן כדי שיימנע מלהזמין את החלפים במחיר גבוה וניתנה לתובע אפשרות לקבל את החלפים עבור המוסך המתקן ישירות מהספק של הנתבעת, במחיר המוזל, היא תביא אותם לתובע ותישא בעלותם.

בית המשפט קבע שאמנם  השמאי רושם בחוות הדעת את המחיר הרגיל של החלפים. אבל חוות הדעת של השמאי מחייבת את הנתבעת רק לעניין סוג החלפים וסוג העבודות אך לא לעניין העלות של החלפים. כל עוד הנתבעת יכולה להשיג חלפים מקוריים של היצרן שעליהם המליץ השמאי והם מקוריים באיכות הגבוהה במחיר מוזל שצרכן רגיל לא יכול להשיגו, ברור שכך עליה לפעול והמבוטח לא יכול למנוע ממנה מלהקטין את נזקיה. בפועל, התובע לא פנה לנתבעת שתספק למוסך המתקן את החלפים הנדרשים ולו היה עושה זאת היה יכול לחסוך לעצמו את יתרת התשלום שלא שולם לו.

אשר למועד בו ניתנה ההודעה למבטחת,  סוכנות הביטוח שלחה הודעה במייל לנתבעת לגבי קרות אירוע התאונה לאחר שהרכב כבר תוקן. התובע טען שמסר הודעה במועד מוקדם יותר לסוכנות הביטוח אך לא הביא נציג מטעם סוכנות הביטוח למתן עדות, הוא גם לא צירף את סוכנות הביטוח כנתבעת וגם לא טען שהיא התרשלה. בהתאם לחוק חוזה הביטוח סוכנות הביטוח היא שלוח של המבטחת והודעה לסוכנות הביטוח כמוה כהודעה למבטחת עצמה. אבל, היה על התובע להביא נציג מטעם סוכנות הביטוח כדי שבית המשפט יוכל להכריע האם הדיווח על התאונה לנתבעת היה בתאריך שמופיע על טופס ההודעה על התאונה, או ביום שבו העבירה הסוכנות את ההודעה לנתבעת. בית המשפט קבע שהתובע הזדרז לתקן את הרכב. בהתאם לסעיף 23(ב) לחוק חוזה הביטוח היה עליו למסור למבטחת תוך זמן סביר את המידע והמסמכים שדרושים לבירור החבות. בהתאם להוראות סעיף 24(א) אם הפר חובה זו וקיומה היה מאפשר למבטחת להקטין את חבותה, אז המבטח פטור מתשלום תגמולי הביטוח במידה שהיה חייב בהם אילו קוימה החובה. בית המשפט קבע שהתובע פעל באופן עצמאי לתיקון הרכב במוסך ורק לאחר מכן פנה לעדכן את הנתבעת ולכן סיכל את האפשרות של הנתבעת להקטין את הנזק ולכן, הנתבעת פטורה מלשלם את יתרת הסכום.

בית המשפט דחה את התביעה.

 ** עד למועד כתיבת שורות אלה, לא ידוע הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי.