חבותה של חברת הביטוח כלפי המוטב

חברת הביטוח פעלה בניגוד לחוק ובניגוד לכללי תום הלב כשחיכתה עד שהזמן יעבוד והתביעה תתיישן

ג'ון גבע - שלומי הדר, משרד עורכי דין (2025) 

בבית המשפט לתביעות קטנות בחיפה נדונה תביעתו של מרדכי ורך (להלן: "התובעת") נגד שומרה חב' לביטוח בע"מ (להלן: "הנתבעת").  פסק הדין תק (חי') 18726-06-24‏  מפי כבוד הרשם הבכיר, בנימין בן סימון ניתן ב כ"ד טבת תשפ"ה, 24 ינואר 2025.

לבית המשפט הוגשה תביעה כספית לקבלת תגמולי ביטוח בגין תאונה בה ניזוק רכבו של התובע.

רכבו של התובע היה מבוטח אצל הנתבעת עת היה מעורב בתאונת דרכים. כתוצאה מהתאונה, הרכב ניזוק והשמאי מטעם הנתבעת הכריז על הרכב כ-"אובדן כללי". לטענת התובע, כפועל יוצא מהכרזת השמאי, בהיותו בעל פוליסת הביטוח על הרכב אין מחלוקת כי היה זכאי לקבל מחברת הביטוח פיצוי מלא בגין הנזק לרכב, כפי שנקבע על פי הכרזת השמאי. התובע פנה לחברת הביטוח באמצעות סוכן הביטוח לבקש את הפיצוי המגיע לו. אלא, שלטענת התובע, חברת הביטוח עיכבה את העברת הכסף, מאחר שהרכב היה משועבד לבנק הפועלים וזאת כנגד הלוואה שקיבל בנו של התובע יחד עם שותפיו לטובת חברה שהייתה בבעלותו.

לטענת התובע, לאחר החזר מלוא ההלוואה לבנק, התקבל אישור על ביטול המשכון. התובע פנה לחברת הביטוח לקבל את תגמולי הביטוח, אלא שבכל פניותיו לחברת הביטוח, דרך סוכן הביטוח, קיבל מענה שלילי. לטענתו במהלך התקופה, לא קיבל כל הודעה או מסר על כך שהוא עלול לאבד את כספו מסיבה כלשהי. התשובה השלילית נמסרה לו, רק כאשר באופן יזום פנה לקבלת כספי הביטוח מחברת הביטוח.

לטענת חברת הביטוח בהתאם לסעיף 31 לחוק חוזה הביטוח,  תקופת ההתיישנות של תביעה לתגמולי ביטוח היא שלוש שנים לאחר שקרה מקרה הביטוח. תביעת התובע התיישנה לכן יש לדחות תביעה זו.

לטענת חברת הביטוח, בניגוד להוראות חוק חוזה הביטול התובע לא עמד בנדרש ממנו, לא נתן הודעה מיידית על קרות מקרה הביטוח ולא העביר לה את כל המסמכים שנדרשים על מנת שתפעל לבירור חבותה. נטען, כי הנתבעת פנתה לתובע אינספור פעמים להשלמת מסמכים אך התובע לא נענה לדרישותיה. התביעה התיישנה מזמן ודין התביעה להימחק.

 בית המשפט ציין, שאין מחלוקת שהתובע היה זכאי לקבל פיצוי עקב תאונה בהתאם לפוליסה שבה היה רכבו מבוטח. חברת הביטוח לא הטילה ספק בנושא זה. אין מחלוקת שהתובע הגיש תביעה לחברת הביטוח במועד, וחברת הביטוח בדקה את תביעתו ואף מינתה שמאי שבדק את הרכב ומסר חוות דעת בהתאם לשיקול דעתו. אבל חברת הביטוח לא שילמה את תשלום תגמולי הביטוח, בטענה שהרכב משועבד לבנק. בנוסף, אין מחלוקת שהבנק היה מוטב בתביעה זו. לכן קבע בית המשפט, שכשאין חולק שלחברת הביטוח יש חבות לשלם את כספי הפיצויים לתובע ואין מחלוקת שיש מוטב ברקע היה על חברת הביטוח לשלם את כספי הפיצויים למוטב הוא הבנק.

בית המשפט קבע, שחוק חוזה הביטוח מחייב את חברת הביטוח לשלם תגמולי ביטוח למוטב ובמקרה זה מדובר בבנק. חברת הביטוח לא הודיעה שעשתה כן ובכך פעלה בניגוד גמור לחוק.

בית המשפט הפנה לפסיקה, שבה נקבע שאם המבטחת חבה גם כלפי המוטבים שזהותם ידועה לה  אזי גם מחדל או מעשה של המבוטח, שמפר את החוזה כלפי המבטחת, אינו מקנה לה זכות לביטול הפוליסה בגלל שביטול כזה יביא לפגיעה בזכויות המוטב שאינו המבוטח.

הסדר זה נקבע על-מנת שיהיה ברור למבטח מי זכאי לתגמולי הביטוח, מבלי שיידרשו בירור ובדיקה, בכל פעם שנדרשים לתשלום תגמולי הביטוח. חיזוק לכוונה זו ניתן בסעיף 11 לחוק חוזה הביטוח, שקובע שקביעת מוטב תהיה בדרך שמאפשרת את זיהויו.

המחוקק שם דגש רב על כך שהמבטחים לא יידרשו למאמצים חריגים על-מנת לקבוע מיהו הזכאי לתשלומי תגמולי הביטוח ולחסוך עלויות בבדיקות ובירורים, כולל האם קיימות זכויות לצדדים שלישיים, כיוון שסביר להניח שמאמצים אלו היו דורשים הקצאת משאבים, שהיו גורמים לעלויות כספיות, שהיו מתגלגלות על ציבור המבוטחים.

בית המשפט הגיע לכלל מסקנה, שחברת הביטוח שומרה פעלה בניגוד גמור לחוק ובניגוד לכל כללי תום הלב. תגמולי הביטוח צריכים להיות משולמים, או לתובע הלקוח או למוטב. ובמקרה שכספי הביטוח משולמים למוטב, בסופו של דבר נהנה גם התובע. חברת הביטוח, תוך חוסר תום לב מירבי, כביכול, דאגה לבנק המשעבד, לא שילמה לו דבר, המתינה שהתביעה תתיישן, ואז הודיעה לתובע שתביעתו התיישנה והיא אינה חייבת לו דבר.

והוסיף בית המשפט, שהנתבעת ביקשה להסתמך על סעיפים 22-24 לחוק חוזה הביטוח אבל בית המשפט סבור שלא נפל פגם בהתנהגות התובע והוא פעל בהתאם לקבוע בסעיפים אלה ושיתף פעולה באופן מלא עם חברת הביטוח. בהתאם לסעיף 22 לחוק אין מחלוקת שהמבוטח מסר הודעה. בהתאם לסעיף 23 לחוק אין מחלוקת שהתובע מסר את המידע והבהיר שאין ביכולתו לשלם את ההלוואה מיד ובהתאם לסעיף 24 לא ניתן לומר שתובע המבוטח פעל להכשלת החבות. לכן  קבע בית המשפט שמלבד הטענה לפיה התביעה התיישנה אין לנתבעת כל הגנה לנוכח התביעה שהוגשה נגדה.

בית המשפט סבר, שחברת הביטוח לא הוכיחה בדרך כלשהי כי פעלה להמצאת הודעות שונות לתובע והוא מקבל את טענתו לפיה במהלך כל התקופה, מ-2019 ועד 2024 לא קיבל כל הודעה או מסר על כך שהוא עלול לאבד את כספו והוא מקבל את טענתו לפיה התשובה השלילית של המבטחת נמסרה לו רק כאשר פנה באופן יזום לקבלת תגמולי הביטוח.

בית המשפט קיבל את התביעה והורה לנתבעת לשלם את תגמולי הביטוח שיישאו ריבית והצמדה מיום התאונה ועד לתשלום בפועל וכן הוצאות משפט.

  ** עד למועד כתיבת שורות אלה, לא ידוע אם הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי.