המחוזי: נטל ההוכחה בתאונת דרכים - עדויות סותרות
ג'ון גבע - הדר, משרד עורכי דין (2023)
בבית משפט המחוזי בתל אביב - יפו נדונה תביעתו של פלוני (להלן: "התובע") ע"י ב"כ עוה"ד ליטל שוורץ ויהונתן מאייר נגד כלל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הנתבעת") ע"י ב"כ עוה"ד תומר זמר ואמיר פאר. פסק דין (ת"א 49402-07-20), ניתן בתאריך 06 ביוני, 2023, מפי כבוד השופטת אורנה לוי.
ענייננו בתביעה לפיצויים בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "החוק"). התובע טוען כי נפגע בתאונת דרכים כהגדרתה בחוק, עת שנהג ברכבו שהיה מבוטח במועד הרלוונטי אצל הנתבעת. בכתב התביעה נטען כי התובע שכח למשוך את בלם היד, וכשיצא מהרכב, הרכב התדרדר, הפיל את התובע לקרקע ועלה על רגלו השמאלית ומחץ אותה. כתוצאה מכך נחבל קשות בכל חלקי גופו. לפי המסמכים הרפואיים נגרם לתובע שבר מרוסק בעצם העקב ברגל שמאל.
הנתבעת טוענת, כי התובע נפגע בנסיבות שונות מאלו המתוארות בכתב התביעה, ושאינן מהוות תאונת דרכים, ומשכך היא מכחישה את חבותה לפי החוק. עמדתה נשענה על עדות גרושתו של התובע שהעידה, בין היתר, כי התובע "מתחזה לחולה, הוא לא נכה...הוא ביים תאונת דרכים עצמית והוא תובע את חב' הביטוח של הרכב על שניים וחצי מיליון שקל." לטענתה, התאונה התרחשה עת ששיפץ את ביתו ונפל מסולם, וכן שילדיהם היו עדים לכך, היא מתארת שאוימה על ידו לשתף פעולה בכוח הזרוע ובאלימות.
התובע טוען, שהגב' פ' אינה יציבה נפשית ומניפולטיבית. לטענתו היא ניסתה להכניס את בנותיה בעל כורחן ותוך כדי מניפולציות קשות לסכסוך הגירושין ולהליכים המשפטיים המורכבים בינה ובינו, תוך שימוש ציני ושקרי של בנותיה במסגרת תצהירים שקריים שניתנו על ידן לבית המשפט לענייני משפחה. אכן, כפי שעלה מעדויות בנותיהם, אלה העידו כי שיקרו בתצהיריהן בבית המשפט לענייני משפחה (לעיתים לטובת האם ולעיתים לטובת התובע), מה שלבסוף גרם לבית המשפט לקבוע כי עדותן איננה מהימנה.
על סמך עדות גרושתו של התובע, טענה הנתבעת כי נסיבות התאונה האמיתיות כאמור לעיל שונות לחלוטין מגרסת התובע, כי פציעתו אינה בזיקה לשימוש כלשהו ברכב זה או אחר ואינה מהווה תאונת דרכים אלא שזו בוימה על מנת לקבל פיצויים בגין פציעתו. לטענתה התובע לא סיפק כל ראיה פוזיטיבית התומכת בגרסת התובע והוא לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו.
הנתבעת הפנתה למספר סתירות שנמצאו בגרסאות התובע בכתבי הטענות ובעדותו, בנוגע למיקום האירוע, ולנסיבותיו הנתבעת מפנה לכך שדברי גרושתו של התובע נאמרו בדיון בבית המשפט לענייני משפחה, שאינו קשור כלל לתאונת הדרכים ולתובענה דנן, מה שמלמד על אמיתות הדברים.
הנתבעת הצביע על פגמים בעדותם של עדי התובע, ובכלל זה בנותיו שכאמור שהעידו הן בעצמן ששיקרו בבית המשפט לענייני משפחה, וכן יתר עדיו להם קשר קודם עם התובע ובניגוד לעדותם, וספק כי אלה בכלל נכחו באירוע שהתרחש לכאורה. מאידך, ביקשה הנתבעת לקבל את עדותה של גרושתו כאמינה, קוהרנטית, כנה, בהירה והגיונית.
בית המשפט קבע, כי דין התביעה להידחות, נקבע שהתובע לא עמד בנטל להוכיח כי פגיעתו אירעה בגין מעורבות באירוע המהווה תאונת דרכים וכי המסקנה המסתברת יותר היא כי נפגע באירוע אחר שאיננו תאונת דרכים.
ראשית צויין, כי עדותו של התובע היא עדות יחידה של בעל דין לגבי אופן התרחשות האירוע, עדי התובע לא ראו את אופן הפגיעה, והמשמעות לכך היא שלא קיימת כל ראיה ישירה התומכת בגרסת התובע לגבי אופן התרחשות האירוע, בנוסף, סבר בית המשפט שגרסת התובע לא מתיישבת עם ההיגיון וניסיון החיים. בית המשפט קבע כי מקום האירוע והנתונים הפיסיים של האזור ושל הפרטים הרלוונטיים נותרו לא ברורים ועמומים ודומה שהתובע אף לא היה מעוניין בהבהרתם.
חיזוק נוסף לחוסר מהימנותו של התובע מצא בית המשפט גם מעיון בחוות הדעת של מומחה בית המשפט בתחום רפואת הכאב שציין במסגרת חוות דעתו, כי לתובע "תבנית הליכה תיאטרלית אותה קשה לשייך למקור אורגני;" "בבדיקת טווחי התנועה האקטיביים ברגליים התובע לא שיתף פעולה ולא ניתן היה להפיק מדדים;" "בבדיקת התחושה תלונותיו אינן עקביות;" "כאב ממושך שאינו פרופורציונלי לפגיעה;" "סימנים אשר עשויים להעיד על האדרת סימפטומים" וכן ציין שדיווחי התובע על שימוש במדבקת הפנטה וכן על שימוש בתרופות אחרות אינו נראה כדיווח אמת.
גם את גרסת הבת של התובע לא מצא בית המשפט כמהימנה, ואף קבע שזו דווקא מלמדת כי עדות גרושתו של התובע היא האמינה. זאת מכיוון שמשיחה מוקלטת בין השתיים, עולה כי הבת מודעת לכך שגרסת התובע איננה אמת, וזו תומכת בגרסת אביה כ"עונש" לאמא בשל התערבותה בתביעה.
לאור היעדר מהימנותם של כלל עדי התובע, שאף לא אחד מהם העיד שראה את המקרה מושא התביעה, וכן מהימנות עדותה של גרושתו של התובע, שעדותה נתפסה בעיני ביהמ"ש כעדות של אישה כנה, לא מתוחכמת ואמינה. קבע בית המשפט שהתובע לא עמד בנטל להוכיח שנפגע באירוע המהווה תאונת דרכים כמשמעותה בחוק, ולפיכך לא מוטלת חבות על הנתבעת לפצותו בגין נזקי הגוף שנגרמו לו באותו אירוע, כנטען על ידו.
סוף דבר: התביעה נדחתה, בית המשפט הטיל על התובע את הוצאות הנתבעת בסך 35,000 ₪.
נכון לכתיבת שורות אלא לא ידוע אם הוגש ערעור לבית המשפט העליון.