המחוזי דחה בקשה לחשיפת דו"ח חקירה נוכח כלל החיסיון בדבר מסמך שהוכן כחלק מציפיה להליך משפטי

ג'ון גבע - הדר, משרד עורכי דין (2023)

בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד נדונה בקשה לחשיפת דו"ח חקירה במסגרת תביעה של איילון חברה לביטוח בע"מ (להלן: "התובעת"), נגד הפניקס חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הפניקס"), אחלמה שירותי מזון בע"מ, אהרון נאמני ויגאל אהרוני (להלן: "נתבעים 2-4"). התובעת יוצגה ע"י ב"כ עוה"ד אלישע אטיאס; הפניקס יוצגה ע"י ב"כ עוה"ד שרון שפר ועו"ד משה שטרן; ונתבעים 2-4 יוצגו ע"י ב"כ עוה"ד ד"ר קובי קפלנסקי. ההחלטה (ת"א 58584-12-20), ניתנה ביום 22 במאי מפי כבוד השופט יעקב שפסר, סגן הנשיאה.

ענייננו בבקשת הנתבעים 2-4 לחשיפת דו"ח חקירה שלטענת התובעת חל עליו חיסיון. ברקע הבקשה, המדובר בתביעה שהוגשה על ידי התובעת, חברת ביטוח שביטחה את עיריית חולון והחברה העירונית שלה בביטוח רכוש, במבנה הידוע בשם "מתחם המדיטק" בחולון, השייך לעירית חולון ומופעל ע"י החברה העירונית. ביום 30.5.2019 פרצה שריפה במסעדה בשם "בלנה", אשר הופעלה ע"י חברת אחלמה שירותי מזון בע"מ, ובעקבותיה נגרם נזק כבד למסעדה ולחלקים אחרים במבנה. בגין הנזקים התובעת נאלצה לשלם תמלוגי ביטוח על סך של כ-11.5 מיליון שקלים למבוטחיה, ועיקר התביעה הינה תביעת שיבוב, אשר במסגרתה ביקשה התובעת לחייב את הנתבעים לשפות אותה בגין התשלומים וההוצאות בהם נשאה התובעת כאמור.

עם הגשת תביעת השיבוב הצדדים ניהלו ביניהם הליכים מקדמיים, לרבות הליכי גילוי מסמכים ושאלונים, אולם נותרה בעיניה בקשת הנתבעים 2-4 ליתן צו נגד התובעת לחשיפת דו"ח חקירה, אותו סירבה התובעת לחשוף בטענה לחיסיון מסמך שהוכן מתוך צפי להליך משפטי. מנגד, לטענת הנתבעים 2-4 (המבקשים) התובעת לא עמדה בנטל הרובץ עליה להוכחת חיסיון מוחלט ואף לא מתקיימים התנאים הנדרשים למתן חיסיון כזה, וכן דו"ח החקירה נערך לצורך בירור חבות התובעת בהתאם לס' 23(א) לחוק חוזה הביטוח. עוד טענו המבקשים, כי  מסמך שהיה נערך בין כה וכה מטעמים ענייניים שאינם קשורים למשפט צפוי, אינו צריך ליהנות מחיסיון, רק משום שאותו מסמך נערך גם משום תרומתו האפשרית למשפט צפוי. כמו כן, טענו המבקשים, כי המטרה העיקרית של הזמנת דו"ח חקירה הינה בירור חבותה של התובעת, אשר נעשה במסגרת חלק משגרת עסקיה ומחובת ההנמקה המוטלת עליה כחברת ביטוח, וכי בתי משפט שונים כבר הורו על חשיפת דו"חות חקירה בנסיבות הדומות למקרה דנן.

בית המשפט המחוזי דן ופסק: הפסיקה הכירה בחיסיון שחל על מסמך אשר הוכן לקראת משפט, מתוך רציונל שיש לאפשר לבעל דין להיערך למשפטו ללא חשש שהכנותיו יתגלו ליריבו. בית המשפט העליון קבע, כי המבחן העיקרי לתחולת החיסיון הוא שיש לבחון אם המטרה הדומיננטית שבבסיס הכנת המסמך היא היערכות למשפט. לצורך בדיקה כאמור יש לבחון את נסיבות הכנת המסמך הקונקרטיות עליו מתבקש החיסיון; את המצוין בדו"חות עצמם  או במסמכים נלווים; ולעיתים את הפרש הזמנים שבין המאורע הביטוחי לבין מועד הכנת הדו"ח ומועד הגשת התביעה. כמו כן, קיימת חזקה יחסית, אשר לפיה כאשר חברת ביטוח מעסיקה חוקרים מטעמה לברר נסיבות תאונה, הרי שהדבר נעשה כצפי להליך משפטי. זאת להבדיל, משמאי אשר נשלח על ידי חברת הביטוח, שאז ההנחה הראשונית היא כי הדבר נעשה על מנת להעריך את הנזק לצורך תשלום תגמולי ביטוח.

בית המשפט המחוזי  קבע, כי גם אם דו"ח החקירה נעשה כחלק משגרת עיסוקה של התובעת כמבטחת ובמטרה לבחון את שאלת חבות התובעת כלפי המבוטחת שלה לפי ס' 23(א) לחוק חוזה הביטוח, שהרי עדיין עומדת לתובעת החזקה שכאשר מבררת מבטחת את חבותה באמצעות חקירת הגורם לאירוע הביטוחי, היא עושה זאת מתוך צפי להליך משפטי, וחזקה זו לא נסתרה.מעבר לכך, בית המשפט המחוזי מציין, כי גם הפרשי הזמנים של שלושה חודשים בין מאורע הביטוח לבין מועד הכנת הדו"ח ומועד הגשת התביעה, וכ-16 חודשים לפני הגשת התביעה, מלמדים גם הם על כך שיש לראות במסמך כמסמך שהוכן כצפי להליך משפטי. יתרה מכך, בית המשפט המחוזי קבע, כי אין ללמוד גזירה שווה מכל הפסיקה שהביאו המבקשים לענייננו. ראשית, אותם מקרים שהסתמכו עליהם המבקשים היו לפני שניתן פסק הדין בעניין קרנית, בו קבע בית המשפט העליון את החזקה האמורה לעיל בדבר ייעודו של דו"ח חקירה. כמו כן, אותן החלטות ניתנו על ידי ערכאות נמוכות מבית המשפט העליון, אשר אינן מהוות תקדים מחייב.

סוף דבר: בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה והשית על הנתבעים 2-4 הוצאות בסך 3500 ₪.

נכון למועד כתיבת שורות אלה, לא ידוע האם הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.