המחוזי: בקשה להסתלקות מאישור תובענה ייצוגית כנגד מבטחת בטענה שאינה מחזירה הפרשי פרמיה יחסיים לאחר ביטול במהלך החודש

בקביעת גמול ושכ"ט ישקלו האם הייתה עילת תביעה לכאורה ואם ההליך השיג תועלת לחברי הקבוצה

ג'ון גבע - שלומי הדר, משרד עורכי דין (2025)

בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד נדונה בקשתו של שמואל פורטל (להלן: "מבקש") ע"י ב"כ עו"ד דני גולדנברג נגד  איילון חברה לביטוח בע"מ (להלן: "המשיבה") ע"י ב"כ עו"ד תמי גרינברג.  פסק הדין תצ (מרכז) 47142-09-22  מפי כב' השופטת הבכירה מיכל נד"ב ניתן בל' כסלו תשפ"ה, 31 דצמבר 2024.

לבית המשפט המחוזי הוגשה בקשה להסתלקות מוסכמת מבקשת המבקש לאשור תובענה ייצוגית כנגד איילון חברה לביטוח בע"מ.

המבקש הגיש את בקשת האישור, בטענה שהמשיבה לא מחזירה למבוטחיה הפרשי פרמיה יחסיים המגיעים להם לאחר שביטלו את הפוליסה במהלך החודש, בהתאם להוראת סעיף10 (ב)  בחוק חוזה הביטוח.

המשיבה טענה שסעיף 10(ב) בחוק חוזה הביטוח הוא סעיף הניתן להתניה. המשיבה פועלת, בפוליסות לביטוח חיים, במהלך תקופה קצרה, החזר סכומים המגיעים בגין ביטולי פוליסות נעשה בתחשיב חודשי, כלומר בביטולים עד 15 הוחזרה מלוא הפרמיה החודשית ובביטולים אחרי ה-15 שולמה מלוא הפרמיה החודשית, וייתכן שבמקרים מסויימים החזר הפרמיה לא עמד בדרישות הדין. בשנת 2017 שינתה המשיבה את התנהלותה בביטוחי חיים ומאז, מבוטחים בביטוחי חיים המבקשים ביטול, הפוליסה מתבטלת בתוך 3 ימים ממועד קבלת הודעת הביטול.  בשנת 2020 התקינה המשיבה מערכת רובוטיקה שבודקת באופן ממוחשב ואוטומטי בכל התיקים, שההחזר עומד בדרישות הדין. ייתכנו טעויות נקודתיות, מסיבות שונות אבל לא ניתן לאתר באמצעות מערכות המחשב של המשיבה את כל המקרים שבהם הייתה חריגה מהוראות הדין. על מנת לאתר את חברי הקבוצה ולבחון את הנזק ככל שנגרם, נדרשת בדיקת מסמכים של כל תיק ותיק. מכיוון שהנזק נאמד בשקלים בודדים, עלויות איתור הניזוקים גבוהות מהנזק שנגרם.

הצדדים הגיעו להסדר דיוני, לפיו, יועץ הפנסיוני מטעם המבקש, יבצע בדיקות במערכותיה של המשיבה. תבוצע בדיקה מדגמית על פני שמונה שנים לאחור לפוליסות ביטוח פרט שתתייחס למועד קבלת הודעת הביטול לעומת מועדי הפסקת גבייה או החזר הפרמיה שנגבתה בהתאם לתנאי הפוליסה ככל שאלו היתנו על חוק חוזה הביטוח.

 המבקש הגיש בקשה מוסכמת להסתלקות מבקשת האישור והודיע שהמומחה ערך בדיקה במערכות המשיבה ואישר שהדרך היחידה לאיתור הניזוקים היא באמצעות בדיקה ידנית של כל תיק ותיק. החל משנת 2020 שילבה המשיבה מערכת אוטומטית שמבצעת את ההחזרים בביטוח חיים באופן מדויק. לגבי ענפי הבריאות ייתכנו תיקונים והתאמות שיטופלו. המומחה הגיע למסקנה כי החשיפה המקסימלית בענפי החיים היא בעשרות אלפי שקלים בלבד. הנזק הממוצע למבוטח הוא לכל היותר 7.5 ₪, וההערכה היא שהסכום נמוך מזה.

הצדדים הגיעו להסכמות לסיום המחלוקות. סוכם שבתוך 150 ימים לאחר אישור הסדר ההסתלקות המשיבה תפעל לבחינה ולשיפור המערכת האוטומטית במידת הצורך ובעיקר בענפי הבריאות, כדי לדייקה ולהימנע מטעויות של החזרים שלא על פי הוראות החוק והפוליסה. המשיבה תרענן את ההנחיות לעובדיה המטפלים בביטולים ותעביר לקרן לניהול ולחלוקת כספים שנפסקו כסעד בתובענות ייצוגיות תרומה בסך 50,000 ₪.

הצדדים המליצו, שבשל התועלת שהניבה בקשת האישור, והמאמץ שהיה כרוך בה, תשלם המשיבה למבקש גמול בסך 20,000 ₪ ושכר טרחה בסך 80,000 ₪ בתוספת מע"מ. בית המשפט לא מצא לקבל את המלצת הצדדים.

בית המשפט המחוזי היפנה לסעיף 16(א) לחוק תובענות ייצוגיות שקובע שכשבית משפט מהכריע בבקשה לפסיקת גמול ושכר טרחה במסגרת של הסדר הסתלקות מבקשת אישור תובענה כייצוגית, עליו לשקול האם עלה בידי התובע המייצג להצביע על עילת תביעה לכאורה נגד הגוף הנתבע; והאם ההליך הייצוגי השיג תועלת עבור חברי הקבוצה. שיקולים אלה נועדו לוודא שלא ייפסקו גמול ושכר טרחה לטובת מי שנקט בהליך סרק ושהתועלת שהניב ההליך הייצוגי צריכה להיות ממשית ורלוונטית לחברי הקבוצה.  בפסיקה נקבע שבקביעת הגמול ושכ"ט בבקשת הסתלקות על בית המשפט לשקול שיקולי רוחב, שכן זה כלי להתוויית מדיניות ראויה.

בית המשפט המחוזי ציין, שמחוות הדעת של המומחה עלה שהחל משנת 2020 אין בעיה בענפי החיים ושהנזק בענפים אלה לפני 2020 מגיע לעשרות אלפי שקלים בלבד. בענף הבריאות, לא נעשה כל תיקון והצדדים לא הביאו קביעה של המומחה לגבי הנזקים בענף הזה, אין אומדן של הנזק ואין גם התחייבות לתיקון בעתיד. בית המשפט קבע שהעילה שקמה בפוליסות ענף החיים כומתה בנזק של עשרות אלפי שקלים בלבד, ועילות נוספות ככל שקמו, לא נעשה בעניינן תיקון וגם לא הוכח לכאורה נזק.

בפסיקה נקבע, שבקביעת גמול ושכר טרחה בהסתלקות יש לחתור לעודד הגשת תובענות ייצוגיות ראויות שמגלות עילה, שהוגשו בערכאה המתאימה לפי סכום הפיצוי הצפוי ואין לעודד הגשת תובענות ייצוגיות בסכומים זעומים בגין ליקויים שתוקנו. בית המשפט לא מצא בטענת הצדדים שהושקעו משאבים רבים בתביעה, ולאור העובדה שהמשמעות הכספית של התביעה אינה גבוהה הפחית את הסכומים המוסכמים, כך שהגמול למבקש יעמוד על סך של 2,000 ₪ ושכר הטרחה לבא-כוחו יעמוד על סך של 8,000 ₪.

ומוסיף בית המשפט שבהתאם לסמכותו להורות על העברת הסכומים שנחסכו מהנתבע לטובת הקבוצה הוא מורה נוכח ההפרש הניכר בין הסכום המוסכם לפסוק שמחצית הסכום בסך 45,000 ₪ תועבר לקרן.

אשר לבקשת הצדדים לפטור מתשלום האגרה מפנה בית המשפט המחוזי לוועדת האגרות שבה עמדו על תכליות החיוב באגרה בתובענות ייצוגיות, שקבעו שלהתקנתן של אגרות בתובענות ייצוגיות שתי תכליות מרכזיות. הראשונה היא כיסוי חלק מעלויות ההליך המשפטי אותו יוזם בעל הדין. תובענה ייצוגית היא הליך מורכב וארוך, אשר דורש, ככלל, משאבים שיפוטיים רבים.

התכלית השנייה היא הפחתת תובענות סרק וצמצום שיעורן ביחס לכלל התובענות הייצוגיות המוגשות לבתי המשפט. בית המשפט המחוזי קבע, שבשים לב לכך שההליך אכן היה "בראשיתו", שלא הוגשה תשובה של המשיבה, שהצדדים הגיעו להסדר מבלי שהתקיים דיון, יש מקום לפטור מתשלום המחצית השנייה של האגרה.

בית המשפט המחוזי קבע שבקשת האישור להכרה בתביעה ייצוגית נמחקה, התביעה האישית של המבקש נדחתה ועל המשיבה להעביר לקרן תובענות ייצוגיות תרומה בסך של 95,000 ₪.

** עד למועד כתיבת שורות אלה, לא ידוע הוגש ערעור לבית המשפט העליון.