האם תתקבל בקשת התובעת לעיון בהסכם העמלות של הסוכן, שביטח את בעלה המנוח?

ג'ון גבע - הדר, משרד עורכי דין (2023)

בבית משפט השלום ברמלה נדונה תביעתה של אירינה קוזניצוב (להלן: "התובעת"), נגד חיים אהוד (להלן: "הנתבע 1") והכשרה חברה לביטוח בע"מ(להלן: "הנתבעת 2"), פסק הדין (ת"א 49247-09-20), ניתן בתאריך 17 באפריל, 2023, מפי כבוד השופט זיוון אלימי. שמות באי כוח הצדדים לא הוזכרו בפסק הדין.

מדובר בשתי בקשות שהגישה התובעת, בקשה אחת להוצאת חוות דעת רפואית וחוות הדעת האקטוארית, שצורפו לתצהירי העדות הראשית מטעם הנתבע 1, ובקשה שנייה להורות לנתבע 1 לאפשר לתובעת לעיין בהסכם עמלות/ הסכם הפצה שבינו לבין מגדל חברה לביטוח בע"מ.

התובעת הינה היורשת החוקית של המנוח קונסטנטין קוזניצוב ז"ל (להלן: "המנוח"), שנפטר ביום 26.10.2017.

למנוח היו שתי פוליסות ביטוח מנהלים, הכוללות פיצוי למקרה של אובדן כושר עבודה אצל מגדל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "מגדל"), (להלן: "פוליסות הביטוח").

בחודש אוקטובר 2021, ביטל המנוח את פוליסות הביטוח ורכש במקומן פוליסות אצל הנתבעת 2, אשר כוללת חסכון פנסיוני, אולם ללא כיסוי למצב של אובדן כושר עבודה ומקרה מוות.

הנתבע 1 הינו סוכן הביטוח, שביצע את החלפת הפוליסות האמורות. לטענת הנתבעת, יש לחייב את הנתבעים בפיצוי בגובה ערך פדיון פוליסות הביטוח, שנערכו במגדל לולא היו מבוטלות.

בתאריך 7.3.2022, התקבלו בקשותיה של הנתבעת להוציא את חוות הדעת הרפואית וחוות הדעת האקטוארית בתצהירו של הנתבע 1 ובקשתה לעיין בהסכם העמילות/ הסכם הפצה של הנתבע 1 לבין הנתבעת 2, ואותו הסכם בין הנתבע 1 לבין מגדל, לרבות תוספות עמידה ביעדים, הרלוונטיות לשנת ביצוע החלפת הפוליסות.

על החלטה זו, הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בלוד וביום 4.4.2022 התיק הועבר לטיפולו של המותב הנוכחי. ביום 11.5.2022 התקבלה החלטה, לפיה: "בימ"ש קמא (המותב החדש המטפל בתיק) ייתן החלטה מנומקת ומפורטת בבקשת התובעת, תוך התייחסות לכלל טענות הצדדים. במידת הצורך, ובהתאם לשיקול דעתו של בימ"ש קמא, ניתן יהיה לבקש השלמת טיעונים בכתב ו/או בע"פ".

לאחר עיון בבקשת התובעת ובתגובת הנתבעים, מצא בית המשפט, כי יש לדחות את הבקשה.

התובעת טוענת, כי אין לקבל את חוות הדעת שהוגשו עם תצהירו של הנתבע 1. לטענת התובעת, בחוות הדעת הרפואית הועלתה לראשונה טענה שלא נטענה  קודם לכן בכתבי הטענות העוסקת בקשר הסיבתי בין מחלת הסכרת ממנה סבל המנוח לבין מותו.

בית המשפט, ציין בהקשר זה את תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, וכן את תקנה 87(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, לפיהן הוכחת עניין רפואי מצריך צירוף של חוות דעת מומחה רפואי לכתב הטענות. אין חולק, כי בדרישה זו לא עמד הנתבע.

אולם, סעיף 5 לכתב ההגנה שהוגשה מטעם הנתבע 1, אכן מתייחס למחלת הסוכרת ממנה סבל המנוח. לטענת הנתבע 1, המנוח שיתף אותו, כי לא גילה על מחלת הסוכרת ממנה סבל בעת הצטרפותו לביטוח במגדל, על כן תסרב מגדל לשלם את תגמולי הביטוח אם יתממש מקרה הביטוח וזאת בשל אי גילוי. לאור האמור, הדגיש המנוח, כי ברצונו לעבור לחברת ביטוח אחרת. לטענה זו, אף התייחסה התובעת בכתב התשובה מטעמה.

מכך ניתן ללמוד, כי המחלוקת סביב מחלת הסוכרת והשפעתה על קרות מקרה הביטוח הועלתה כבר בשלבים מוקדמים בהליך ורק התחדדה בכתב התשובה שניתן מטעם התובעת. הבהרת המחלוקת בעניין זה בכתב התשובה, עשויה להצדיק את הגשת חוות הדעת עם הגשת הראיות.

ההלכה בנוגע להגשת חוות דעת רפואית נוקטת בגישה ליברלית, לפיה ניתן לקבלה גם באיחור ומטעם זה, יש לקבלה. לאור האמור, קבע בית המשפט, כי יש לאפשר גם לתובעת להגיש חוות דעת נגדית מטעמה.

באשר לחוות הדעת האקטוארית שצורפה לתצהירו של הנתבע 1, טענה התובעת, כי יש להוציאה בשל הרחבת חזית אסורה המתבטאת בהתייחסות לשאלות חיתומיות, אופי חישוב סכום התביעה- סוגיות שלא הועלו במסגרת כתבי הטענות.

גם בעניין זה קבע בית המשפט, כי טענתו של הנתבע 1, לפיה אין מדובר בהרחבת חזית, עדיפה, בשל הימצאותן של סוגיות אלו בכתב ההגנה של הנתבע 1. לאור האמור, קבע בית המשפט, כי אין להוציא את חוות הדעת או למחוק חלקים ממנה.

באשר לבקשת התובעת, למתן צו לעיין בהסכמי העמלות/ הפצה כאמור לעיל, קבע בית המשפט, כי יש לקבל את הבקשה. נקודת המוצא באשר להליך גילוי המסמכים היא שיש לאפשר גילוי נרחב לשם קידום חקר האמת, קידום היעילות ועידוד פשרות, שוויון והגינות דיונית בין בעלי הדין. מבחן הרלוונטיות הינו מבחן רחב ובו נקבע שעל צד להליך לגלות כל מסמך שיש בו לסייע לתביעה וכל מסמך שבו קיים מידע שעשוי לקדם את עניינו של צד להליך.

בענייננו, טענה התובעת, כי הנתבע 1 שכנע את המנוח להחליף פוליסות בניגוד לטובתו, לפיכך בירור הימצאותו של אינטרס כלכלי אצל הנתבע 1, רלוונטי לבירור המחלוקת והסכמי ההתקשרות המבוקשים הכרחיים לקבלת הכרעה בכך. לפיכך, מצא בית המשפט, כי דין הבקשה לעיון במסמכים הללו להתקבל.

סוף דבר: נדחית הבקשה בעניין הוצאת חוות הדעת הרפואיות ומתקבלת הבקשה למתן צו לעיון הסכמי ההתקשרות. נקבע שסוגיית ההוצאות תידון במסגרת פסק הדין.