בית המשפט קבע כי חברת הביטוח עמדה בנטל והוכיחה כי בית מרקחת הוצת בכוונת מרמה לצורך הונאת ביטוח

ג'ון גבע - הדר, משרד עורכי דין (2023)

בבית משפט השלום בנצרת נדונה תביעתו של מוחמד חג'אזי (להלן: "התובע"), נגד כלל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הנתבעת") וטלאל מאחמיד (להלן: "הנתבע"). פסק דין (ת"א 5950-01-18), ניתן בתאריך 08 ביוני 2023 מפי כבוד השופטת הבכירה, רים נדאף. התובע יוצג ע"י עוה"ד סלאם סמיח ואח', הנתבעת יוצגה ע"י עוה"ד ע.שניצקי ואח' והנתבע יוצג ע"י עוה"ד חסן ח'טיב ואח'.

ענייננו בתביעה חוזית על סך 700,000 ₪ לקבלת תגמולי ביטוח בגין שריפה שלטענת התובע אירעה ביום 15.5.2016 בבית המרקחת שלו (להלן: "האירוע"). התובע, רוקח במקצועו, אשר שכר שטח בכפר מושירפה, בו הקים בית מרקחת פרטי (להלן: "העסק"). הנתבעת ביטחה את העסק בתקופה הרלוונטית בפוליסת ביטוח מסוג "מטריה בית עסק", הכולל ביטוח אש מורחב לתכולה בסך 400,000 ₪, וביטוח אש מורחב למבנה בסך 300,000 ₪. הנתבע, הינו בעלים של מוקד שרותי בקרה וסיור, ומתקין ציוד אזעקה והתרעה וגילוי עשן מוסמך, שהתקין בעסק של התובע מערכת גילוי עשן, מצלמות ומערכת אזעקה.

לטענת התובע, בליל האירוע ישן בביתו, ובהיותו ישן נשרף כליל בית העסק שלו. לטענתו, מיד כשנודע לו על קרות האירוע, הוא הודיע לנתבעת באמצעות סוכן הביטוח על שאירע, וזו שלחה חוקר ושמאי מטעמה ביום שלמחרת. הנתבעת דחתה את התביעה לתשלום תגמולי ביטוח בטענה שהאירוע לא נגרם בשל כשל חשמלי, אלא שעלה חשד כי בית העסק הוצת במרמה לצורך קבלת תגמולי ביטוח. טענות שהוכחשו ע"י התובע, שהפנה לדו"ח החקירה מאת שירותי הכבאות וההצלה, והוסיף שמצבו הכלכלי עובר לאירוע לא מלמד על מניע להתרחשות האירוע על ידו.

באשר לאחריות הנתבע, טוען התובע שזה לא עמד בחובות שלקח על עצמו עת שהתקשר עם התובע בחוזה, ולפיהן עליו להשגיח ולפקח על המתרחש בעסק ולרבות נקיטת פעולות במקרה מהסוג דנן כגון שליחת ניידת סיור, התראה וכו'. לטענת התובע, מערכות האבטחה כשלו ברגע האמת.

הנתבעת טענה, שהמרמה מתבטאת בשלל כשלים שאותרו ע"י החוקר מטעמה, ובעיקרם הכשלים לגביהם טוען התובע שהם באחריותו של הנתבע. אך, גם כאלה שאינם באחריותו, לדוגמה ניתוק מערכת מצלמות האבטחה עובר לאירוע. כמו כן, טענה הנתבעת לגרסאות סותרות של התובע; שהתובע הפריז בהיקף התביעה; הפר את התנאים להקלת הסיכון הקבועים בפוליסה ועוד.

הנתבע טען, כי צורף לתביעה בתכלית נקמנית של התובע וזאת בשל כך שסירב לשתף פעולה עם הונאת חברת הביטוח, והכחיש כי ביצע מחדל או מעשה שבגינם ניתן לייחס לו אחריות לאירוע. התובע טען גם שההסכם בינו לבין הנתבע קובע מפורשות שמטרתו איננה הענקת שירותי שמירה מפני נזקים.

דיון והכרעה:

 בית המשפט ציין, שלא קיימת מחלוקת על כך שאירעה שריפה בעסק וכתוצאה ממנה נגרם נזק לרכוש. משכך, השאלה העיקרית שעמדה להכרעה היא האם עמדה הנתבעת בנטל להוכיח, כי השריפה אירעה כתוצאה מהצתה בזדון או במכוון ע"י התובע ו/או מי מטעמו. בית המשפט השיב לשאלה בחיוב בקבעו כי הנתבעת הרימה את הנטל להוכיח שהשריפה בעסק אירעה כתוצאה מהצתה בזדון, וזאת על בסיס "הצטברותם של עובדות מחשידות וצירופן של מכלול ראיות, מביאים למסקנה ברורה ברמה הנדרשת במשפט האזרחי כי הייתה הצתה שנעשתה במתכוון בידיעת התובע ובהסכמתו". 

בנימוקי ההחלטה התייחס בית המשפט לחוות דעתו של חוקר השריפות מטעם הנתבעת, שקבע כי השריפה נגרמה מהצתה בזדון, כתוצאה מחפץ בוער שהושלך במספר מקומות בתוך העסק ומתוכו, כאשר לא אותרו סימני פריצה מלבד אלה שנעשו ע"י גורמים ידועים. כמו כן, קבע המומחה שנותקו כבלי מצלמות האבטחה עובר לאירוע. בשיחה של המומחה עם נציגי "מוקד עירון" לאחר האירוע, נמסר לו כי התובע לא דרך  את מערכת האזעקה קודם לאירוע, ועפ"י אירועי זיכרון מערכת האזעקה, עלה כי האזעקה כובתה יום קודם לאירוע ולא נדרכה באותו יום. הממצאים הנ"ל, קבע בית המשפט, עולים בקנה אחד עם יתר חוות הדעת שהוגשו בתיק, וכן כי ישנם נתונים נוספים התומכים ומחזקים את הטענה שאירוע השריפה אירע כתוצאה מהצתה עם מעורבות ו/או ידיעת התובע, שיפורטו להלן.

בית המשפט קבע, שלא עלה בידי התובע לסתור את הראיות וממצאי דוחות החקירה וחוות הדעת שהוגשו, שכן חוות דעת המומחה משירותי הכבאות וההצלה אינה מסייעת לו. בנוסף, מצבו הכלכלי של התובע עובר לאירוע מעיד שהיה בדוחק מה שיכול לתמוך בטענה שזה היווה מניע להצתה עצמית. בנוסף, בית המשפט מצא את עדותו של הנתבע מהימנה ובמסגרתה העיד כי התובע ביקש ממנו דברים שאינם מתיישבים עם טענות התביעה.

יתר על האמור לעיל, נקבע כי סמיכות מועד עריכת הביטוח לאירוע, סתירות בגרסת התובע עצמו וראיות אובייקטיביות, כולם מעידים  "כי הנתבעת עמדה במידת ההוכחה הנדרשת, ואף מעבר לכך יש לומר, כי השריפה בבית העסק נגרמה עקב הצתה בזדון במעורבות התובע או מי מטעמו או בסיועו, ומצטייר כי מי שנכנס לשם היה לו מפתח או שהדלת הושארה פתוחה."

בשולי דבריו התייחס בית המשפט לטענות התובע כנגד הנתבע, ואולם לאחר דיון קצר בעניין תקינות המערכת שהתקין הנתבע בעסק, ואי-דיווח על שעות פתיחת העסק מצד התובע, הוחלט כי הנתבע אינו חב באחריות כלשהי כלפי התובע בשל האירוע.

סוף דבר: ביהמ"ש פטר את הנתבעת מחובתה לשלם לתובע תגמולי ביטוח מכוח הפוליסה. את הנתבע פטר ביהמ"ש מכל אחריות לאירוע. משכך, נדחתה התביעה, והתובע חוייב בהוצאות משפט ושכ"ט של יתר הצדדים.

עד למועד כתיבת שורות אלה לא ידוע אם הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי.