top of page

פוסטים אחרונים

בית המשפט דחה תביעת בית עסק בגין נזקים שנגרמו לו עקב פרעות שאירעו, על רקע כך שהפרעות הוגדרו כפעולות איבה, אשר מוחרגות בפוליסה

ג'ון גבע - הדר, משרד עורכי דין (2023)

בבית המשפט שלום בתל אביב-יפו נדונה תביעתה של עכו העתיקה תיירות ומלונאות בע"מ (להלן: "התובעת"), נגד הכשרה חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הנתבעת"); שמות באי כוח הצדדים לא צויינו בפסק הדין.(ת"א 29938-05-22) שניתן ביום 9 במאי 2023 מפי כבוד השופט עדי הדר. 

מדובר בתביעה, שהגישה התובעת כנגד המבטחת שלה, בגין אובדן הכנסה בסך של 145,000 ₪  שנגרמו לה כתוצאה מנזקים ל-5 יחידות אירוח שבבעלותה בעיר העתיקה עכו עקב פרעות שהתרחשו באזור על רקע מבצע "שומר החומות".


לטענת התובעת, עקב הפרעות נפגעו מבנה המלונית, תשתיותיו ותכולתו באופן שהיה נדרש לבצע פעולות שיקום ממושכות. כתוצאה מתהליך השיקום של המלונית, העבודות, הזמן שהיה כרוך בכך, ובתוך כך גם הפסקת פעילות המלונית לאורך כל התקופה, נגרם, לטענת התובעת, נזק בגין אובדן הכנסה בסכום של 145,500 ₪, אשר לטענת התובעת מכוסה על ידי הפוליסה, הואיל ועל פי פרק 1.1 לפוליסה, הפוליסה מכסה נזקים כתוצאה "מפרעות". כאשר התובעת פנתה למבטחת בדרישה לתשלום תגמולי ביטוח זו השיבה בצורה לקונית, כי הואיל "והאירוע אינו מכוסה לא לפי פרק 1.1 ולא לפי 1.2. הארוע אינו נמצא ברשימת הארועים המכוסים".


יצויין, כי התובעת קיבלה פיצויים מהמדינה על הנזקים שנגרמו לה מכוח חוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ"א-1961 (להלן: "החוק"). וועדת הכספים של הכנסת אישרה את הפיצוי לו עתרה התובעת מכוח סעיף 36 (ב1) לחוק, אשר מתיר פיצויים על רקע פעולות איבה; לשיטת הנתבעת, התובעת כבר קיבלה את כל הפיצוי המגיע לה מהמדינה בגין הנזקים המתוארים. עוד הוסיפה הנתבעת, כי מתקיים חריג 1 לפוליסה, הקובע כי נזקים שנגרמו עקב פעולות איבה אינם מכוסים בפוליסה ואינם מזכים בגינם בתגמולי ביטוח. בנוסף, טוענת הנתבעת כי פיצוי בגין אובדן הכנסה עקב אי הגעת מתארחים/לקוחות למלונית משולל כיסוי ביטוחי מעיקרו והמדובר בפרשנות משוללת כל יסוד של פוליסת הביטוח שלה. כן טענה הנתבעת, כי התובעת לא הוכיחה התקיימותו של מקרה ביטוחי כהגדרתו בפוליסה, וממילא לא הוכיחה כי נגרמו לה נזקים ואובדן הכנסה כתוצאה מכך. כמו כן, הנתבעת טענה כי אילו התובעת הייתה רוכשת כיסוי בגין טרור, לא היה צורך לדון בתביעה שכן היא הייתה מפצה את התובעת בגין אובדן הכנסה.


מנגד, התובעת משיבה כי אין המדובר בפגיעה על רקע פעולות איבה אלא על "פרעות" על רקע עברייני, אשר כאמור, מכוסים על ידי הנתבעת בפוליסה. כמו כן, באשר לטענה שהתובעת קיבלה כבר פיצוי בגין הנזקים מהמדינה, התובעת טענה כי היא פוצתה ע"י המדינה אך ורק על נזקים ישירים, אשר נגרמו למבנה ותכולתו, ולא על נזקים עקיפים כמו אובדן הכנסה, וכי התביעה דנן עוסקת אך ורק בעתירה לפיצוי זה בלבד.


בית המשפט דן ופסק: בית המשפט קבע, כי מאחר והנתבעת העלתה טענה בדבר התקיימותו של חריג בפוליסה הנטל רובץ על המבטחת; אולם, שעה שהתובעת קיבלה פיצויים מכוח חוק מס רכוש וקרן פיצויים, הנטל עובר אליה ושומה עליה להוכיח כי מדובר ב"פרעות" ולא בפעולות איבה, אשר מצדיקות שלילת כיסוי ביטוחי נוכח התקיימות חריג 1 שבפוליסה. בית המשפט ציין, שהתובעת לא עמדה בנטל, וגם אם יתעלם מכך, שהרי פיצויים שמאשרת ועדת הכספים של הכנסת מכוח חוק מס רכוש וקרן פיצויים, הינם פיצויים אשר ניתנים אך ורק מכוח סעיפי החוק, ואינם פיצויים שיכולים להינתן מכוח הפעלת שיקול דעת. משכך, קבע בית המשפט, כי שעה שניתנו פיצויים מכוח סעיף החוק המזכה בפיצויים בגין פעולות איבה, וכי המסקנה היא שאין לשר האוצר, באישור ועדת הכספים סמכות לפצות על נזק שהוא כתוצאה "מפרעות" ולא "מפעולות איבה", חל חריג 1 לפוליסה אשר שולל את זכאותה של התובעת לתגמולי ביטוח.גם כאשר הנתבעת הפנתה לדברי ראש עיריית עכו ואחרים, שטענו שהפרעות היו על רקע עברייני, ולא מתוך מניע לאומני, בית המשפט חזר והדגיש כי שעה שהמדינה ראתה ב"פרעות" בעכו לעניין חוק מס רכוש "פגיעת איבה", ופיצתה את התובעת בשל כך, הדיון בשאלה מה היה המניע של הפורעים, התייתר. כמו כן, התובעת טענה שקופחה על ידי המדינה בכך שתשלום הפיצוי סוייג בעיר עכו מכוח מס רכוש לפיצוי בגין נזק לרכוש ולא בגין אובדן הכנסה, כפי שהמדינה פיצתה נפגעים בישובים באזורים אחרים. אולם, בית המשפט קובע כי טענה באשר לקיפוח כביכול ע"י המדינה, אינה יוצרת חבות כלשהי שעה שהיא הוחרגה בפוליסה.


סוף דבר: נוכח המסקנה כי לא קמה חבות, עקב החרגת החבות על פי חריג 1, בית המשפט דחה את התביעה והשית על התובעת לשלם הוצאות לנתבעת על סך 12,000 ₪ וכן שכר עדותו של המומחה מטעם הנתבעת.


עד למועד כתיבת שורות אלה, לא ידוע האם הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי.

חיפוש על-פי תגיות

bottom of page